הרצאתו המאלפת של כבוד הרה"ג רצון ערוסי, לכבוד סיום לימוד ספר "זמנים" במסגרת הרמב"ם היומי, כולל "אור זרוע", ראש העין, תמוז התשע"ה.
הרב עמד על מקור החששות בתקופת תמוז והאם יש לחשוש גם בזמנינו לכך, רצח פוליטי אז והיום והשלכותיו בראי היהדות, ועוד...
תכנים לקריאה נוספת
הבריאה
האם הרמב"ם האמין בסיפור הבריאה כפשוטו, כלומר התייחס אליו כהיסטורי, או שהתייחס אליו כאלגוריה? ואם התייחס אליו כאלגוריה, הרי שלשיטתו אנו יכולים לקבל את כל התאוריות המדעיות של זמננו (אבולוציה וכדומה), רק אם נייחס להם השגחה פרטית ויד מכוונת? כי הרי כל מי שמכיר, ולו במעט, את שיטתו של הרמב"ם מבין שלו היה חי בזמננו, לא היה מעלה על דעתו לדחות את דברי המדענים שהוכחו במופת, רק בשביל פשט הכתובים..
תודה
החובה להתדיין בדיני ממונות בדין תורה
שלום
קראתי את המאמר שלך בגיליון 110 של 'אמונת עיתך' ושמחתי על הכיוון החיובי של הדברים המבקש לראות את הדרך לתיקון במקום להתעסק בפלפולים בדבר היתר ההתדיינות בדיני ממונות בבתי משפט, אבל עדיין אני מתקשה לקבל את הסתירה שקיימת בציבור המכונה "דתי לאומי" וגם באה לידי ביטוי במאמר זה.
בתחילת המאמר כתוב "אין מדינה יהודית בלי משפט התורה. אף ששמחים אנו בתקומת מדינת ישראל, מיצרים אנו שמדינת ישראל הפנתה עורף למשפט התורה"
מסילת ישרים - פרק יא - בבאור מדת הנקיות - גזל ועוול במסחר 14
השיעור הועבר בבית הכנסת שערי ציון יד בנימין
דעת הרמב"ם לעניין ביקור המלאכים (בראשית יח-יט)
לק"י. שלום הרב,
וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ:
את לשון "אדני" בפסוק ג של פרק יח בבראשית
מפרש הרמב"ם במורה הנבוכים-
ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך, שגם זה תיאור מה שאמר במראה הנבואה לאחד מהם, ואמר לגדול שבהם אמרו [...] (מורה הנבוכים חלק ב פרק מ"ב)
כלומר, לשון אדני חול - לגדול שבהם.
לעומת זאת, במשנה תורה הוא פוסק כקודש-
כל השמות האמורות באברהם קדש, אף שנאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך, הרי הוא קדש (משנה תורה ספר המדע הלכות יסודי התורה, פרק ו הלכה ט)
לכאורה ישנה סתירה...