שלוח הקן
לכבוד מ"ור הרב רצון .
מספר שאלות שנשאלו בשעור.
1 ) אדם הנקרא בדרכו לקן צפור האם מצוה בקום ועשה לשלח האם
ולקחת הבנים או יתעלם וימשיך בדרכו?
2) האם לדעת הרמב"ם מותר לאכול בשר ודגים ביחד ?
3) גבאי בבית הכנסת המקבל כספים מאנשי בית הכנסת כנדרים ונדבות
האם מותר לו לרשום הכספים בספר וכן לרשום קבלות בפסוקי הזמירות?
א. לפי רבינו, שב ואל תעשה עדיף. כי רק אם לקח האם על הבנים שעבר על לאו, יתקן, ע"י שיקיים מצוות עשה של שילוח.
ב. רבינו לא זכר עניין זה. ואין אנו יודעים עמדתו. לכאורה יש יסוד להניח שאם היה בדבר איסור, וכל שכן סיכון בריאותי היה מזכירו, הואיל ונזכר בגמרא.
ג. לכתחילה – לא. בדיעבד ובשעת הדחק – כגון שנתן לו הכספים באותה עת, והנותן עומד להסתלק מן המקום, וגם ירא שמא ישכח, מותר לו לכתוב, אך לא לדבר.
תכנים לקריאה נוספת
הנחיות לחולה שנאלץ במצוותו של הרופא ליטול תרופות גם ביום הכיפורים
הנאלץ מחמת חוליו לשתות תה ביום הכיפורים האם ישתה בעזרת תה מר או מים רגילים?
כנס בנושא בעיית המסתננים והעובדים הזרים בראי התורה והמשפט
"כנס רמלה החמישי" עסק במדיניות ההגירה במדינת ישראל לאור האתגרים הניצבים בפניה.
רבה של קרית אונו וד"ר למשפטים מומחה למשפט העברי כב' הרב רצון ערוסי השתתף בפאנל המומחים המתחיל ב- 1:30:00
ליווי האורח, האם חובה וכיצד ניתן לקיים מצוה זו בתנאים של ימינו?
מדוע כינו חכמי ישראל את מי שאינו מלוה כשופך דמים ואף הרמב"ם יצא מגדרו בתיאור חובת מצוה זו?
האם כיום די בליווי ארבע אמות ע"מ לצאת ידי חובת המצוה?
מהם הצרכים שיש לצייד האורח וההנחיות שיש לתת לו ע"מ שיגיע ליעדו בלי להסתכן?
האם מותר בעיתות חירום להפעיל בשבת "גל שקט"?
היש לדון בשאלה זו מגדר של פיקוח נפש המחייבת הפעלת "גל שקט"?
האם מותר בשבת לתושבי הישובים המופגזים ע"י טילים לעבור מתחנת רדיו אחת לשניה ע"מ להתעדכן בארועים?
תושבים בישובים שמחוץ לטווח ההפגזות, האם מותר להם לחלל שבת ע"מ להתעדכן בארועים המתרחשים באזור המופגז?
האם מותר לברך הגויים בימי אידיהם?
האם זה תלוי במיקומו של הגוי, בשוק או בבית או שמפני דרכי שלום יש לברכם בכל מקרה?
האם דווקא "שלום" אסור לומר אך ברכות אחרות (חג שמח וכד') יתכן שיש מקום להקל?
האם ישתנה הדין, כאשר מדובר במוסלמים שהינם גויים שאינם עובדי ע"ז?