היכן נוטלים ידיים ומברכים במלון כשהכיור היחיד נמצא בחדר הרחצה?
כשאנו מתארחים בבית המלון ויש כיור באמבטיה ואין בחדר.
מה לעשות בקשר לנטילת ידיים בקימה בבוקר וגם אחרי השירותים, או לפני סעודה
שלום כבוד הרב.
האם תימני לוי הנוהג על פי מנהג תימן,
כשמתפלל בבית כנסת של ספרדים צריך ליטול לכהנים את הידיים?
אם יש לוויים אחרים שיטלו לכהנים, הוא רשאי להימנע, ובתנאי שלא יבליט זאת, כדי שלא לגרום למחלוקת.
אך אם אין לוויים אחרים, שיטול לכהנים ידיהם כמנהג המקום.
כשאנו מתארחים בבית המלון ויש כיור באמבטיה ואין בחדר.
מה לעשות בקשר לנטילת ידיים בקימה בבוקר וגם אחרי השירותים, או לפני סעודה
שלום לרב
שלוש שאלות ברשותך
1 האם יין לבן כשר לקידוש והבדלה?
2 ביד החזקה נפסק שכל שלושת סעודות שבת הן על יין
ובפרק לפני נפסק שעיקר הקידוש הוא בלילה...ועוד שחוזר ומקדש
ביום...האם מקדש גם בסעודה שלישית?ואם כן מה נוסח הקידוש
לסעודה שלישית?
3 נפסק ביד החזקה לגבי מים אחרונים "נוטל ידיו"
מה השיעור למים אחרונים.כל היד?עד קשרי האצבעות?
קצות האצבעות?
וכן האם צריך גם לנקות את פיו במים אחרונים?
אם ישנה זהות מלאה בין הדינים של נט"י לחולין ונט"י לתרומה, מדוע גינו חכמי ישראל את הנוטל ידיו לפירות?
מדוע לפי הרמב"ם יש חובת מים שניים דווקא בנט"י לתרומה וכיצד מסביר מרן השו"ע מים שניים לחולין?
היש צורך לשיטת רבינו הרמב"ם ולשיטת למרן השו"ע בניגוב הידיות של הכלי או ניגוב היד שטרם נטהרה?
לק"י
שלום כבוד הרב
1) האם יש להשתמש בכלי (נטלה) לנטילת ידיים או שלפי הרמב"ם נטילה במי הברז מייתרת את הכלי?
2) מתי יש לברך "על נטילת ידיים"? האם רק לפני תפילה ולפני האוכל או שיש מקרים נוספים?
תבורך מפי עליון
רפאל
מהו המאפיין של רוב ברכות השחר ומדוע אין בנוסח שלהם "אשר קדשנו במצוותיו וצונו"?
האם גם אשה תתחייב בברכות התורה והרי לכאורה היא חייבת בחלק ממצוות התורה?
מהו הטעם לנט"י שחרית ומדוע קבעו חכמים בברכתה הנוסח "אשר קדשנו במצוותיו" בניגוד לשאר ברכות השחר?
היש לפי דין התלמוד חובה לרחוץ ידיו או ליטלם בכל מקרה שיצא מבית הכסא?
מי שיצא באמצע הסעודה להשתין מים חייב ליטול ידו אחת בחזרתו. אם נחשוש לרוח רעה מדוע יטול רק יד אחת?
כיצד יש להתייחס לבית הכסא כמקום ששוכנת בו רוח רעה או כמקום זוהמה?
לק"י
שלום כבוד הרב,
כתב הרמב"ם בהלכות תפלה וברכת כהנים: "טַהְרַת הַיָּדַיִם כֵּיצַד: רוֹחֵץ יָדָיו בַּמַּיִם עַד הַפֵּרֶק, וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלַּל. הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהִגִּיעַ זְמָן הַתְּפִלָּה, וְלֹא הָיָה לוֹ מַיִם--אִם הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין הַמַּיִם אַרְבָּעָה מִילִין, שְׁהֶן שְׁמוֹנַת אֲלָפִים אַמָּה--הוֹלֵךְ עַד מְקוֹם הַמַּיִם וְרוֹחֵץ, וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלֵּל; הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין הַמַּיִם יָתֵר מִכָּאן--מְקַנֵּחַ יָדָיו בִּצְרוֹר אוֹ בְּעָפָר אוֹ בְּקוֹרָה, וּמִתְפַּלֵּל."
א. אם מטרת נטילת הידיים היא הסרת טומאה, כיצד מסייע קינוח הידיים בצרור או עפר?
שלום כבוד הרב.
האם תימני לוי הנוהג על פי מנהג תימן,
כשמתפלל בבית כנסת של ספרדים צריך ליטול לכהנים את הידיים?
שלום לכבוד הרב
אם הסיבה של מים אחרונים זה בגלל מלח סדומית שיכול לסמא את העניים נראה שלא רק לאחר הפת צריך אלא גם לאחר תבשיל וכו'
האם הדבר כן?
תודה רבה
לכב' הרב
השלום והברכה,
שאלה - לעניין נטילת ידיים שחרית.
אדם לא נטל ידיו שחרית לתפילה, התפלל, ובסיום נזכר שלא נטל ידיו, מה דינו?
משנה ברורה סימן ד' סעיף א', מציין בפירושו, אם לא בירך, לא יברך אחרי התפילה.
מה התשובה להלכה, למרות המשנה ברורה.
רמב"ם הלכות תפילה פרק רביעי, לא מציין הדין, אם לא נטל ידיו לתפילה.
שלום וברכה
מתוך הספר רבי אהרון לייב: תחילה רבנו מרטיב מעט את ידיו ומשפשפן זו בזו,
כדי שבשעת הנטילה יתפסו המים על כל היד ולא יותירו בה חללים יבשים. לאחר
מכן רבנו מנגב את ידיו היטב, כי לפי ההלכה על הידים להיות יבשות לחלוטין
בשעת הנטילה. רבנו תופס את הספל באמצעות מגבת בידו השמאלית ונוטל את ידו
הימנית פעמיים, מגביה אותה מיד ומקפיד שהמים יכסו את כולה, ומנגב מעט.
אחר כך הוא תופס את הספל בידו הימנית ונוטל באופן דומה את היד השמאלית.
לפני הניגוב הוא מנער את ידיו ומברך 'על נטילת ידים' בכוונה גדולה בשמות
הקודש.