אין בדברי רבינו עניין של בלנית, אבל זהו צורך של דורנו.

א. אמהותינו ידעו הדינים ודקדקו בהן, ויש לנו עדויות מאחינו יהודי שרעב, שהיתה הטובלת הולכת למעין או לנהר, בליווי חברה, או בליווי בעלה.

ב. בימינו, ב"ה, יש שירותי טבילה במקוואות כשרים ומודרנים ע"י הרבנויות המקומיות והמועצות הדתיות, ולכן, יש חשיבות שבלנית תדריך טובלות, שהן רחוקות מתורה ומצוות, ומידיעת הדינים, אבל אדוקות בחיוניות הטבילה, הן לגבי חציצה, והן לגבי טבילה כהלכה, באופן שכל השיער יהיה בתוך מי המקווה.

אשה שמתנגדת לפיקוח הבלנית, מודיעים לה חשיבות פיקוח זה, ואם היא מתנגדת מטעמי צנעת הפרט, מציעים לה שתטבול בחלוק רפה, ואם כל זאת תתנגד, לא יכפו עליה פיקוח, כי הפיקוח הוא רק לטובתה ולטובת בעלה, שיהיו בטוחים שהטבילה היתה כהלכה.