האם נשים חייבות בקריאת ההלל בראש חודש?

היום יום ראש חודש אדר. על אמירת ההלל בראש חודש כתב רבנו בפרק שלישי מהלכות מגילה וחנוכה הלכה שביעית:

"אבל בראשי חודשים קריאת ההלל מנהג ואינו מצווה, ומנהג זה בציבור. לפיכך קוראים בדילוג ואין מברכים עליו, שאין מברכים על המנהג. ויחיד לא יקרא כלל, ואם התחיל ישלים בדילוג כדרך שקוראים הציבור וכן בשאר ימי הפסח קוראים בדילוג כראשי חודשים".

רוצה לומר: אמירת ההלל בראש חודש, מאחר והיא מנהג – המנהג הזה לא הונהג אלא כשקוראים את ההלל בציבור. אבל אם, למשל, מישהו לא יכול היה להתפלל בראש חודש בבית הכנסת בציבור, אלא התפלל תפילת יחיד – אינו אומר הלל. כי רבנו אומר ש"יחיד לא יקרא כלל". זה לשונו של רבנו.

מדוע? כי הלל הוא המנון אמוני, ולא כל אחד יכול לומר הלל מתי שהוא רוצה. לומר הלל היכן שנקבע, בנסיבות שנקבעו – אומרים. אבל אם לא נקבעו – לא אומרים. לכן יחיד אשר לא מגיע לבית הכנסת בראש חודש, מסיבה זו או אחרת, והוא מתפלל יחיד – לא יקרא את ההלל, לא יקרא כלל, לפי שיטת רבנו.

על דרכנו למדנו: שהנשים, מאחר והן לא בגדר ציבור, אז לא מבעיא אישה שמתפללת בבית, שהיא בתורת יחיד – בוודאי שלא תאמר הלל, ויחיד לא יקרא כלל. זה לא בגלל שהיא אישה או לא אישה. ראינו שגם זכר יחיד לא יקרא את ההלל בבית בראש חודש.

אלא שגם אם נניח יש כיתה של בנות, והן רגילות שם להתפלל – אז בראש חודש, לפי רבנו, מאחר ונשים זה לא גדר של ציבור – הרי הן בגדר "לא יקרא כלל", דהיינו את ההלל. וכתב מורי, בעקבות רבנו: "ויחיד אינו קורא כלל".

לסיכום: 
א. אין האישה קוראת את ההלל בבית.
ב. גם זכר כשהוא לא מתפלל בציבור, לא קורא הלל בראש חודש.
ג. גם קבוצה של בנות שהן מתפללות ביחד – לא תקראנה הלל בראש חודש, כי הן אינן בגדר ציבור.