עריכת חשבונות בשעת התפילה

שלום מארי ערוסי. בהלכות ספר תורה, פ"ז הלכה יב כת"ר: "ספר תורה שאינו מוגה, אסור לשהותו יותר על שלושים יום, אלא ייתקן או ייגנז". יש לנו ס"תגויל - ישן שנכתב עוד בתימן, ששהה כמעט שנה ללא תיקון.
1. האם מותר לדעת רבינו לתקנו כעת?
2. אם תוקן בדיעבד (אולי ע"פ שיטות אחרות) האם מותר לברך עליו לפי רבינו?
3. מדוע הקפידה הזאת "עד שלושים יום" ?

שלום רב מארי,
יורנו מארי מה הדין בעניית אמן אחר ש"צ בעל הגיה עילגת ( אעפ"י שהתקבלה ברוב התפוצות),
כאשר ישנו שינוי במשמעות המילה לגנאי כלפי שמיא?
(כגון שאומר בקדיש "יתלה" במקום "יתעלה", וכן "ויטלל" במקום "ויתהלל" וכיוצ"ב)

והאם ישנו חילוק בדין (עבור היחיד) אם רוב הציבור אינו מקפיד על ההגיה כהלכה?
(כלומר, כאשר רק הוא המבחין באותה משמעות לגנאי אינו עונה אמן, אך אינו רשאי לעורר הציבור)

רוב תודות

לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שלום רב,
אני מבקש מחילה מכבודו, אם שאלתי אינה נשאלת בחכמה, שכן בעוונותי, באתי לפני זמן לא רב בשערי ת"ת. ולגוף השאלה:
כותב אדוננו הרמב"ם בהלכות ק"ש פ"א ה"ח: "וכל שאינו אומר אמת ויציב בשחרית, ואמת אמונה בערבית--לא יצא ידי חובתו."

א) על איזו חובה בדיוק מדובר כאן ? (אם לא מדובר בתפילת שחרית וערבית - מדוע משנה הרמב"ם מלשון "ערב, בוקר, יום, לילה" שהשתמש בה לאורך פרק זה כדי לתאר את זמני ק"ש ?)

ב) מהי בדיוק אמירת "אמת ויציב"\אמת אמונה" ? האם הכוונה לברכות המלאות (המתחילות במילים 'אמת ויציב'\'אמת אמונה') ?

בס"ד כבד הרב שלום מה קורה כאשר באתי להניח תפילין ופגעתי תחילה בשל ראש (מאן דהוא השתמש בתפילין יום קודם והניחן בנרתיק שלא כהוגן). האם ניתן להניח של ראש ולברך על מצוות תפילין ואח"כ של יד ולברך להניח תפילין? או להחזיר של ראש לנרתיק ולהניח קודם של יד?. במקרה זה איך נתייחס להלכה הקובעת ש"אין מעבירין על המצוות"?
תודה

לרב רצון ערוסי שליט"א השלום והברכה, בבית הכנסת בו אנו מתפללים, רוב ככל המתפללים נוהגים לחלוץ תפיליהם קודם תפילת מוסף של ר"ח. אחד או שנים מהמתפללים נוהגים כרמב"ם, ואינם חולצים תפיליהם במוסף. דבר שהינו ניכר, ואף עורר תמיהה אצל חלק מהמתפללים שאינם בקיאים בחילוקי המנהגים. הם פנו ושאלו, כיצד ראוי להם לנהוג. האם להמשיך ולנהוג כמנהגם בשונה משאר המתפללים, או שרצוי שיחלצו תפיליהם קודם מוסף על מנת שלא יראו כפורשים מן הציבור. בברכה אבינועם

שלום עליכם הרב.
רציתי לשאול, מהי דעת מארי יוסף קאפח, לגבי אדם שהתעטף בטלית בברכה, והיא נפלה לו בטעות. האם צריך לחזור ולברך על העיטוף, אחרי שמרים אותה?
ב. מהי דעת מארי יוסף קאפח, לגבי אדם שהוריד את הטלית בכוונה, על מנת ללובשה, לאחר כמה רגעים. האם צריך לחזור ולברך על העיטוף?
תודה רבה. תזכו למצוות.

ציבור שמונה כ15 איש בבית הכנסת בחר לוועד בית הכנסת מחלל שבת בפרהסיה אני התנגדתי בכל תוקף ובכל זאת נבחר מחלל השבת בפרהסיה לוועד..שאלתי היא האם אני יכול להתפלל עם ציבור זה? או שמא להתפלל יחידי בבית?

א. סוכה - כרגע יש לי סוכה שהתברר לי היום שהיא לא כשרה, מכיוון שאין לה 3 קומות של מוטות בכל דופן של הסוכה. יש רק קו אחד של מוטות לאורך דפנות הסוכה שמטרתו היא לייצב את הסוכה. כיצד ניתן להכשיר את הסוכה?
ב. הצטרפות לציבור - מתי חייבים להצטרף להצטרף לציבור בענייה כלשהי, לדוגמה - "ברכו את ה' המברוך", "ויעבור", "עלינו לשבח" ואם לא חייבים האם זה נחשב כאמירת שם ה' לשווא?
ג. קריאת שמע של המיטה - עד מתי ניתן לברך ברכת "המפיל חבלי שינה"?
ד. ציצית - האם לבישת ציצית נחשבת כמצווה גם לאחר זמן יום? כלומר בערב או בשינה?
תודה רבה מראש וחג שמח

היכן צריך לעמוד קורא ההפטרה:מימין לסה"ת או לשמאלו ומדוע?

התעוררה אצלינו השאלה האם ניתן לאכול ולשתות בבית הכנסת בשמחת תורה. נוהג הוא אצל התימנים שמכניסים אוכל ושתיה בבית הכנסת בשמחת תורה וייתכן מטעם המצווה שבשמחת התורה ואולי מהטעם שהמדובר בסעודת יום טוב שהינה סעודת מצווה. השנה החמירו אצלינו בבית הכנסת והדבר עורר תרעכומת על שינוי המנהג.

בדרך כלל נהגו לסיים את התפילה לקדש ולאחר מכן לשתות ולאכול גם המתחם בית הכנסת.

מה דעתך תוך שימת דגש שהמדובר בבית כנסת מעדת תימו בנוסח בלדי שנהגן מזה שנים תחילה לסיים את התפילה ולאחר מכן לבצע הקפות.