האם אומרים בברכת המזון ״על הניסים״ או ״ועל הניסים״?
הרב שלום,
ראיתי שיש נוהגים בברכת המזון בחנוכה ובפורים לומר "ועל הניסים" עם ו' בניגוד למנהגנו "על הניסים".
ממה נובע ההבדל?
שלום הרב.רציתי לשאול אם אפשר לומר לפי רבינו שיציאה לצורך הסעודה מהחדר שקבע בו הסעודה אינה נחשבת הפסק ואינו צריך ברכה אחרונה ושוב ברכה ראשונה, ק"ו מביקש מלח לאחר ברכת המוציא שאינו נחשב הפסק.וכן אם צדקו דברינו אשמח לדעת מה הגדר של צורך?שהרי רבינו אמר יוצא לדבר עם חבירו.שנחשב הפסק.אבל כל דבר שהוא צורך למשל ילדים תינוקות או החלפת כסא ואוכל וכו האם יחשב הפסק?תודה וכל טוב
כל שהוא לצורך הסעודה, כפשוטו, אבל גם אם נתלכלך ויצא ממקום הסעודה, אבל בתוך ביתו, כדי להתנקות, או אפילו לשירותים, עדיין הוא בתוך הסעודה, וכן צורך ילדים, שמפריעים לו בהמשך הסעודה, והטיפול בהם בתוך הבית מאפשר לו את המשך הסעודה.
הרב שלום,
ראיתי שיש נוהגים בברכת המזון בחנוכה ובפורים לומר "ועל הניסים" עם ו' בניגוד למנהגנו "על הניסים".
ממה נובע ההבדל?
לק"י
כנהר שלום,
מתי יש לומר את תפלת ר' נחוניה בן הקנה? האם כל פעם שנכנס ויוצא? כל פעם שמתחיל ומסיים ללמוד? בתחילת ובסיום למודו באותו היום?
תודה רבה
גידולי מים בשביעית לענין קדושה וברכה, האם ברכתם שהכל ככמהין ופטריות או מאחר ורוב גידולם באדמה, ברכתם אדמה?
לכבוד הרב שלום!
א. אדם שנכנס לבית הכסא וברצונו לאחר מכן להכנס לנטול ידיו ע''מ להכנס לסעודה. כיצד ינהג?
1. האם יכול לנטול ידיו לסעודה מיד שנפנה בבית הכסא ולאחר ברכה יברך "אשר יצר"?
2. אם נטל ידיו וברך "אשר יצר", האם יכול לנטול ידיו לסעודה כאשר ידיו עדין רטובות?
ב. אדם שנכנס לסעודה לאחר שנטל ידיו לפני שברך "המוציא" ונגע באוכל לח[ כגון: סלט חומוס, ושאר סלטים]האם צריך לנטול ידיו שוב, ומה הדין לגבי אדם שנגע בפרי רטוב לפני שברך "המוציא"?
לכבוד הרב רצון ערוסי הלוי שליט"א,
למדתי במסכת ברכות ששלושה שאכלו אומרים ״נברך שאכלנו…״.
ארבעה שאכלו, אומרים ״ברכו״.
מנהג התימנים, שלושה שאכלו אומרים גם ״ברכו״ וגם ״נברך שאכלנו…״.
מה המקור לכך?
שלום לכבוד הרב שה' יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים
אני גרה בישוב דתי אך לצערי אנשים לא מקפידים
ולפעמים יש אירועים בישוב שמתבקשים להביא כל אחד אוכל מביתו..
ואני שואלת האם אין בעיה להכין אוכל ולהביא שאנשים יאכלו בלי ברכה ראשונה/ברכה אחרונה?
יודעת בוודאות שחלק כן יברכו וחלק לא. אז מה יש לעשות? להימנע?
להביא דברי 'שהכל' פחות חמור מ'המוציא' או 'מזונות'?
תודה רבה וכל טוב.
לרב ערוסי שלום רב. ראשית אברך את הרב שימשיך להנהיגנו ע"פ מנהג תימן האמיתי ללא מורא ושינוי, ה' יתן לך כוח עד בלי די. כמה שאלות:
1. לגבי חליטה, האם יש לחלוט רק חתיכות קטנות כפי הגודל שאוכלים?
2. כיצד יש לחלוט, האם מספיק לזרוק למים כשהם חמים ומבעבעים ולאחר כמה שניות להוציא? האם יש הבדל בין גודל החתיכה לעניין זה?
3. לגבי בשר טחון, חשבתי על שני אופציות כדי להסתדר, לחלוט הבשר בחתיכה גדולה לכמה שניות (?) ואז לטחון. לשים הבשר כשהוא כבר טחון (ללא מרכיב נוסף) במים בתוך מסננת (שא יתפזר) ולהוציא ולהמשיך בשימוש עימו. האם דרכים אלו מותרים?
האם מותר לצרף לזימון אדם שאינו שומר תורה ומצוות? אם כן - האם מותר לכבדו בזימון?
מה משמעות נוסח זה שמברך האורח את בעל הבית בברכה זו היחודית דווקא לבנות?
מהי ההשתלשלות של הנוסחים השונים בסידורי תימן הקדומים בברכת האורח, האם נוסח זה מופיע בכל אותם סידורים?
בתלמוד הוזכרה הברכה הבאה בלבד "יהי רצון שלא יבוש בעולם הזה ולא יכלם לעולם הבא", איזה מסר טמון בברכה קצרה זו?
האם הברכה היא במפגש בין נשים או דווקא חברים גברים שפגשו זה את זה לאחר חודש ימים?
האם במפגש כזה מתחייבים בברכה זו גם עם חברים על בסיס עסקי וכד'?
אם במשך החודש התבטא הקשר בטלפונים, מכתבים וכיו"ב האם גם אז יתחייב בברכת שהחיינו בעת המפגש ביניהם?