נט"י
שלום כבוד הרב.
מהו מנהג התימנים (שמים ובלדים) בנוגע לברכת על נט"י? לפני הנטילה או אחריה? ומדוע?
תודה.
התשובה: ייטול ידיו בברכה, מאחר והוא מטבל את הלחוח במרק וכל דבר שטיבולו במשקין ודרכו להיטבל במשקין אזי צריך נטילת ידיים עם ברכה.
הלחוח ברכתו 'בורא מיני מזונות' אז אף על פי שהוא קובע סעודה אבל על הלחוח כיון שהוא בא לעולם בדרך של הרתחה עיסה מאוד דלילה שמורתחת ואז היא מתגבשת והופכת להיות כמין מאפה אבל מאחר וזה בדרך של הרתחה אז ברכתו מזונות אפילו קובע עליו סעודה, יוצא אפוא שהוא נוטל ידיו בברכה לא בגלל שהוא קובע סעודה אלא בגלל שזה דבר שטיבולו במשקה שכן דרך אכילת הלחוח בין היתר בגלל שטיבולו במשקה אבל מה מאחר ויש שמה תפוחי אדמה יברך על התפוחי אדמה 'בורא פרי האדמה' אלא אם כן הוא אכל געלא אם הוא אכל געלא ובירך בורא פרי אדמה בגעלא.
מאחר ואצלנו הגעלא היא קדם סעודה והיא חלק בלתי נפרד מהסעודה אין הנטילה מספקת בין ברכת האדמה על הגעלא לבין אכילת התפוח בסעודה נשאר לנו בשר, צריך עליו לברך שהכול אם בירך שהכול בזמן הגעלא פוטר את השהכול הזה אבל אם לא בירך בזמן הגעלא איננו פותר את ברכת שהכול על הבשר. והברכה האחרונה היא 'בורא נפשות רבות' לא ברכת המזון אלא בורא נפשות רבות, וכמובן שאם הילחוח היה ממיני דגן ובירך עליו בתחילה 'בורא מיני מזונות' הרי בסוף יברך 'על המחייה' להבדיל מלחוח שהיה בתימן מדורה שמברך עליו בתחילה 'שהכול נהיה בדברו' ובסוף בורא נפשות. כאן המקום להעיר שיש הבדל בין מטבלים לחוח במרק או ובין מטבלים לחוח בחילבה, למשל החילבה שהוגשה אתמול הייתה סמיכה מאוד לא דלילה אלא סמיכה מאוד, זה לא נקרא משקה.
ולכן אם נוטלים ידיים נוטלים ידיים בלי ברכה כיון שזה סמיך מאוד אבל אם יש חילבה מאוד מאוד דלילה או סחוג מאוד מאוד דליל אז נוטלים ידיים בברכה, ואם זה סחוג לא דלילה או חילבה לא דלילה אזי נוטלים ידיים בלי ברכה מחמת הספק.
שלום כבוד הרב.
מהו מנהג התימנים (שמים ובלדים) בנוגע לברכת על נט"י? לפני הנטילה או אחריה? ומדוע?
תודה.
שלום לכבוד הרב.
לפי רבינו, אם יש לפני סוגים שונים של פירות, האם מותר לי לדוג' לברך "בורא פרי העץ" על תפוח ולכוון בברכה להוציא רק את התפוח, ולאחר מכן לברך שוב "בורא פרי העץ" על התפוז? או שאסור לי להרבות בברכות שלא לצורך?
תודה רבה. ויישר כוח
האם יש לברך "שהחיינו" גם על ראיית ירקות חד עונתיים?
מהו מועד חיוב ברכת "שהחיינו" על פרי המתחדש משנה לשנה,בשעת ראייה או בשעת אכילה?
האם לתדירות הפירות בשוק יש השפעה על ברכה זו למרות שהינן חד עונתיים? היש לאתרוג דין מיוחד בברכת "שהחיינו"?
שלום למרי, מכיוון שמרי יוסף פסק בדעת רבנו שניתן לברך על כל מזונות (אלא אם מטוגן בשמן עמוק וכו') המוציא בתנאי שקובע סעודתו עליו, הרי שבמנחת שבת לא תמיד יש לי חשק לאכול לחם או פיתה ממש, אלא אני רוצה לאכול רק ג'חנון או כובאנה. האם (ומדוע לא?) אוכל לקחת 2 ג'חנון (לחם משנה) ולברך המוציא וברהמ"ז ואצא י"ח סעודה שלישית לדעת רבנו?
האם ניתן לתלות הסיבה בגלל עגמת נפש על החורבן או בגלל שמדובר במצווה שטרם הושלמה או בגלל שהיא מכשירה למצוות העצרת?
האם נפטר בברכת "שהחיינו" שברכו על הזמן בליל יו"ט ראשון של פסח?
מהו המבחן הקובע חיוב ברכת "שהחיינו" העולה מעמידה הן על שיטתו של הרמב"ם והן על מסורות שאר העדות בישראל?
שלום כבוד הרב,
כאשר אני קם בבוקר אני נועל כפכפים מעור, שהם סוג של סנדלים תנ"כיות. אני הולך עם הכפכפים הללו רק בבית, בחצר וברחוב (לבדוק דואר או לזרוק את הפח וכיו"ב), אך לא לתפילה וכיו"ב (שאז אני נועל נעליים). האם ניתן לברך, לדעת הרמב"ם, על הכפכפים - סנדלים מעור הללו את ברכת "שעשה לי כל צרכי"?
ראיתי תשובת מורי לשואלו וענ"ד יש להבחין כך. יש שני סוגים של מלאווח. יש ואותו המלאווח עשוי בצק עלים והוא דק ממש, ומטוגן בשמן והוא אשר נמכר בדר"כ בחנויות, וכשנשאל מרגישים היטב שהוא ספוג שמן, עליו מרוי יוסף התכוון שיש לברך מזונות כמדומני. ויש המלאווח שנדמה שנשארה עשייתו רק אצל אותן נשים מבוגרות, אמותינו ומי שלימדה את בנותיה, שהוא עבה ממש כס"מ אחד, ואף הוא מטוגן בשמן, אך כשנאכל נדמה ממש כפיתה מטוגנת, ואינו בצק עלים (!) ועליו לענ"ד יש לברך המוציא. סליחה על הטורח, אך נראה שיש להבהיר. ברוך תהיה
מה משמעות נוסח זה שמברך האורח את בעל הבית בברכה זו היחודית דווקא לבנות?
מהי ההשתלשלות של הנוסחים השונים בסידורי תימן הקדומים בברכת האורח, האם נוסח זה מופיע בכל אותם סידורים?
בתלמוד הוזכרה הברכה הבאה בלבד "יהי רצון שלא יבוש בעולם הזה ולא יכלם לעולם הבא", איזה מסר טמון בברכה קצרה זו?
לק"י לכבוד הרב רצון ערוסי יצ"ו אשתי ואני עברנו תאונה קשה לפני כשבוע. אשתי היתה בחודש השמיני להריונה, נותחה, והעובר נפטר לאחר זמן קצר. ע"פ דברי מד"א, העובדה שנשארנו בחיים היא נס היוצא מגדר הטבע. שאלותינו הן:
1. האם אני צריך לברך הגומל?
2. האם אשתי צריכה לברך הגומל (שנצלה מהתאונה)?
3. האם יש לברך שעשה לי נס כל פעם שעוברים במקום התאונה, או רק לאחר שלשים יום שלא עברנו שם? אודה לכה"ר אם ישיב לי בזה ותהי משכורתו שלימה מן השמים.
זימון נשים תוכן השאלה: כבוד הרב שלום,
ברצוני לשאול מה המקור ההלכתי לזימון נשים, במידה ורק נשים סועדות. האם יש חיוב בזימון במצב כזה?
בתודה,
לק"י
שלום כבוד הרב.
שאלתי: מה מברכים על נענע לדעת הרמב"ם ומנהג תימן?
בשו״ע המקוצר סימן כ״ח סעיף י כתוב לגבי אופן בציעת הפת: פורס.. האם נכון יותר בשבת דווקא לפרוס בסכין או לחתוך ביד? כיוון שיש חוששים לדרך רעבתנות בחיתוך ביד בחול, אמנם אין עניין של רעבתנות לגבי שבת במקרים רבים.. וגם שמעתי את הרב שלמה יהודה בארי שמורה עדיפות לחתוך בסכין לחם משנה.. מה דעת הרב בזה?