נזכר שאכל בשר בין הברכה הראשונה לבין שתיית החלב, מה יעשה?
האם ישתה החלב שהוא איסור קל ולא על ברכה לבטלה שהינה איסור חמור מדאורייתא?
הלכה היא שהנדרים אינם חלים על דברים מדרבנן מפני שדברי סופרים צריכים חיזוק, האם נעדיף שיעבור על ברכה בטלה?
לרב שלום
רציתי לדעת לגבי ההכשר פלייש והמהדרין של הרב רובין אם אפשר לאכול אותם מי שעד עכשיו אכל רק הרב מחפוד ועטרה
כן.
האם ישתה החלב שהוא איסור קל ולא על ברכה לבטלה שהינה איסור חמור מדאורייתא?
הלכה היא שהנדרים אינם חלים על דברים מדרבנן מפני שדברי סופרים צריכים חיזוק, האם נעדיף שיעבור על ברכה בטלה?
תוצאת חקירה שעשה הרב אמנון יצחק מגלה לפי עדותו שכל העופות הנשחתים במפעלים השונים אין לסמוך על כשרות שחיתתם, משום שאין שוחט היכול לעמוד בקצב של הסעת העופות במסוע , אין בדיקת סכינים כהלכה, ישנה הוראה שלא לעצור את המסוע ועל כן רבים מן העופות נבלות וטרפות אם לא רובן, מדובר בכל סוגי הכשרויות, כל הבדצ"ים לסוגיהן. אם אכן הדבר כפי שהרב אמנון יצחק מאמת זאת בעזרת סרטונים ועדויות של שוחטים האם מותר לאכול עופות? שהרי זה המצב של רוב העופות.
תודה
שלום רב לכת"ר.
ברצוני לשאול בעניין ברכת הלחוח.
בתימן הלחוח היה נעשה מקמח קטנית (דורה), ולכן ברכו עליו שהכל,
אך כאן בארץ התחדש לעשותו גם (ואף בעיקר) מקמח חיטה, ולכן רוב הפוסקים
פסקו שברכתו מזונות, כיון שהוא מבושל במחבת. ולכן אף אם קבע
על לחוח סעודה לעולם ברכתה מזונות.
אולם, רבנו בתשובה (סי' ריג) התייחס למין מאכל ערבי הנקרא "קטאייף", מאכל
הקיים עד היום, שהישמעאלים אוכלים כקינוח בסוף יום בימי הרמדאן. מאכל זה
זהה לחלוטין בצורתו והכנתו ללחוח, אלא שלאחר הכנתו הם ממלאים אותו מיני מתיקה וסוגרים אותו.
חולה שאינו רשאי לאכול מלוח או צלוי, האם רשאי לאכול בשר חלוט שלא נמלח?
היש לדונו לפסול כמו האתרוג המורכב או ההדס השוטה. דהיינו, לולב זה יחשב כאינו מינו של הלולב מן התורה?
'כפות תמרים' שנאמרו בתורה, האם כולל אף לולב שפירותיו אינם ראויים לאכילה או כל מאפיין שאינו תואם הדקל המצוי?
היש להתחשב, לצורך קביעת כשרותו של לולב שכזה, בידיעות המדעיות לגבי סוגי הזנים השונים של הדקלים?
ראיתי תשובה זו-
האם אפשר לשתות מים בכוס זכוכית אצל משפחה שאינה שומרת תורה ומצוות?
הרב צפניה ערוסי
תשובה
מיים צוננים או קרים - כן.
האם ניתן לדעת מה המקור ומה הטעם לתשובה?
שלום מארי ערוסי
מאכלות אסורות פרק ט הלכה ה השוחט עוף ונמצא בו ביצים גמורות מותר לאכלן בחלב ומארי קאפח ז"ל מביא רשבא באות זאן רשבא כתב שביצה גמורה פה היא רכה אלא שיש לה חלמון וחלבון וקשה לי מפרק ג הלכה ח בהמה טהורה.....וזה משנה בעדיות ופירש רבינו בשר המשנה שם וז"ל ואן כאן פי קשרתהא לין ולו איסר שי פהי חראם לאנהא מן ג'מלה אלאמעא וכפרוש המשנה למה מארי מחלק בין פרק ג לט לפי פירוש אין חלוקה הכול נחשב כבני מעים ואז אסור בחלב
מהם הגדרים של איסור זריעת כלאי הכרם? האם איסור אכילת מאכלות אסורות גורר בהכרח איסור בישול מאכלות אסורות? האם אכילת הפירות במקרה זה תהיה מותרת לכאורה, היות ואיסור זריעת הכלאים נעשתה ע"י הגוי?
מקורות: גמרא חולין סד' ב'
רמב''ם הלכות מאכלות אסורות
שלום וברכה כבוד הרב.
רציתי לשאול האם ירוקים בגידול הידרופוני מצריכים
הכשרה או שמא משום שהם לא מחוברים לקרקע
הם אינם מצריכים הכשרה שלנו.
תודה רבה
האם ניתן להרחיב ההיתר בהנאה גם לצרכי פרנסה?
האם יחול גם על איסורים אחרים שאינם מאכלות?
מה מעמדו של הגוי המפעיל את העסק בשליחות הבעלים היהודי?
באילו נסיבות ניתן להתיר הדבר?
האם יש עוד דברים שמוגדרים כחליטה חוץ מלשים בסיר עם מים רותחים?
כגון סיר/ תנור חם בלי מים, אפשר להגיד שהמכת חום היא אותה מכה כמו של מים רותחים?