הלל
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. האם יש בעיה לומר הלל בלי ברכה לאחר י"ח ביום העצמאות? (האם מארי שאסר התכוון דווקא עם ברכות או לאו דווקא?). בברכה
שלום לכבוד הרב.
ראשית, ברכות על הצטרפותו של הרב לקהילת מורשת. אתמול היתה צפירה לזכר חללי מערכות ישראל. התפללנו מנחה ורב ביהכ"נ נתן שיעור. סיימנו את השיעור מספר דקות לפני שהצפירה היתה אמורה להתחיל. קם אדם ומשום מה היה לחוץ לו להגיד מהר "קדיש דעתיד". ולאחר מכן במהירות פסע לעבר הבמה להתחיל תפילת ערבית. בתחילת פרשת ציצית נשמעה הצפירה, כמובן שלא עמדנו. שאלתי היא: האם לא יכולנו לחכות שלוש דקות עד לצפירה ולאחר מכן להתפלל?
תודה רבה.
אם הפרטים שמסרת נכונים, דומה שאפשר היה להמתין שלוש דקות ומיד לאחר הצפירה להתפלל ערבית. אלא אם כן היו שיקולים שאינם ידועים לך, ושאולי יש בהם כדי להצדיק את ההחלטה להתפלל מיד.
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. האם יש בעיה לומר הלל בלי ברכה לאחר י"ח ביום העצמאות? (האם מארי שאסר התכוון דווקא עם ברכות או לאו דווקא?). בברכה
מאחר ואיננו יכולים לקרוא את ההלל ביום העצמאות בברכה או ללא ברכה, כי אין לנו סמכות הלכתית שיכולה לתקן את קריאתו,
כיצד עלינו להודות לה' בתפילתנו ביום העצמאות על הזכות לגור בארץ הקודש שמתאפשר לנו, למרות כל החסרונות היהדותיים שלה, בגלל קיום מדינת ישראל?
עליי לציין כי מבחינתי היה ראוי יותר לקרוא ליום זה יום שיבת ציון מאשר יום העצמאות, כי לדעתי, עובדי ה' אינם עצמאיים אלא עושים את רצון ה' במהלך כל חייהם.
השיעור הוא חלק מסדרת שיעורי השקפה בין הכוזרי לרמב"ם.
הרמב"ם מתייחס למושג קדושה במובנו ההלכתי ופחות כמושג רוחני.
לעומתו ריה"ל מתייחס לקדושתה העצמית של הארץ כמושג רוחני ובלשונו הפיוטית מתייחס אל הארץ כאישיות.
בשיעור נלמד חלקים מפיוטו המפורסם של ריה"ל "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך"
1) האם מארי קאפח אוסר להגיד הלל בכלל ביום העצמאות ויום ירושלים ואפילו בלי ברכה אלא צריך לעשות תפילה רגילה עם תחנון?
2) האם הרב קאפח סבר שמדינת ישראל אכן אתחלתא דגאולה?
3) האם זה נכון שבהתחלה מארי קאפח תמך בהתגייסות לצבא אבל לאחר אוסלו הוא הסתייג ממנה בחריפות ואמר כך "לפי מצב הדברים כיום שהשתלטו על המדינה מומרים ומשומדים שהם כגויים לכל דברים, רשאי כל אחד לחשוב פעמיים על כפייתו לשרת במה שקוראים צה"ל" וסבר כך עד מותו שאכן לא צריך להתגייס לצה"ל?
4) האם מארי פסק לברך על מלוואח ג'חנון וקובנ המוציא?
לכב' הג"ר רצון ערוסי שליט"א.
בזמנו כתבתי לרב שמרן הגר"ח כסאר פסק לומר הלל ביום העצמאות וחייב תלמידי ישיבה להתגייס לצבא ולא להשתמט. הוא טען שאדרבה, תלמידי ישיבה מחוייבים להתגייס לצבא יותר משאר האנשים כיוון שזכות התורה מגינה עליהם. הרב ענה לי שהוא יבדוק את הנתונים המעניינים האלה אצל תלמידו הרב משה עתארי שליט"א.
רציתי לשאול אם אכן יצא לרב לבדוק את הדברים האלה?
ברוך תהיה!
האם צריך לעמוד בזמן הצפירה או שצריך לומר תהילים וקדיש
לק"י שלום לכבוד הרב!
משפחתנו החליטה לערוך מפגש גיבוש חברתי גדול של כל המשפחה ביום העצמאות. הבנתי שבתוכנית יהיו כמה קטעי מוזיקה(מוזיקה תימנית ולא שירי עגבים וללא ריקודים מעורבים)ומוזיקת רקע כנ"ל האם מותר לעשות כך?
2. האם באמת חגיגות יום העצמאות דוחות את מנהגי הספירה ועל כך מתירים אנשים להשתתף בחגיגות למיניהם?
רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית, הרב רצון ערוסי, קורא בראיון לערוץ 7 להקים גוף "על פוליטי" שיפקח על עבודת החקיקה של חברי הכנסת.
לק"י לכבוד הרה"ג רצון ב"ר יוסף ערוסי הלוי
1. מה נהג מארי לעשות ביום העצמאות, האם אמר הלל, תחנון ומה לגבי התפילה לשלום ישראל שרשום שם ..."מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתינו"... איך התייחס לכך מארי?
2. מה דעת מארי לגבי חב"ד ולגבי הרבי מחב"ד שלטענתם הוא מלך המשיח וצריך ללכת לפיו, הם מביאים ראיות מהרמב"ם (הלכות נביא) וטוענים שהרבי הוא משה רבינו של הדור?
תודה רבה על עזרתך. ש - ד' יאריך ימיך בטוב ושנותיך בנעימים .
כב' הרב, תודה על תשובתך בשם הרב משה עתארי הי"ו.
אולם ירשה נא לי כב' הרב להעיר על תשובתו התמוהה, ואילולא כבוד התורה אזי הייתי אומר שהיא חצופה. הכיצד אפשר לטעון ואני מצטט "אכן השפיעה עליו (על הרב כסאר) משפחתו ע"י החתן והנכדים.
לכל תלמידיו ובמיוחד לחרדים אמנם לא נתן הלכה שחייבים לומר הלל, אך לא שלל את אמירת ההלל".