יום העצמאות התשפ'ה - בהודאה לה' על הניסים שעשה לנו

חייב כל יהודי לדפוק על שערי שמיים בכל עת שהוא נמצא במצוקה, וכן להודות - חייב הוא להודות לקדוש ברוך הוא בכל עת שהצילו מצרה. וכך ברמת היחיד, כל שכן ברמת הרבים, ברמת הציבור. שכידוע יש לנו מסכת תענית מיוחדת במינה, שבה אנו רואים כיצד אבותינו, על כל צרה וצרה שהרעו להם, התכנסו, קבעו צומות, התפללו, דפקו על שערי שמיים, וכשנצלו - עשו יום טוב, דהיינו הודו לקדוש ברוך הוא.

כך אנחנו, עם ישראל, בתקופה הזו זכינו שהקדוש ברוך הוא השיב אותנו לארצנו. אבל מאידך, יש לנו אויבים שטרם השלימו עם עצם הימצאותנו כאן בארץ הקודש, ומקיימים נגדנו מלחמה וטרור מזה שנים רבות. ואין צל של ספק שאנחנו חייבים להילחם בהם עד חורמה, אך מצד שני - להתפלל ולהודות לקדוש ברוך הוא.

היום אמרנו הלל בדילוג, כי אמירת ההלל היא בעייתית. לפי הרמב"ם, אמירת ההלל נקבעת רק על ידי אנשי כנסת הגדולה. ולכן, מעבר לויכוח על ההודאה לקדוש ברוך הוא, ביחס להלל יש בעיה הלכתית. משום כך החלטנו, בגלל שכבר נהגו כאן מורינו זיכרונם לברכה לומר הלל בדילוג, לומר הלל בדילוג בלי ברכה, כדי לבטא את ההודאה לקדוש ברוך הוא.

אבל מעבר לכל זה, צריך כל אחד ואחד מאיתנו לגרום לכך שהוא ובני ביתו יודו לקדוש ברוך הוא. בעוונותינו, נוהגים בימי העצמאות ללכת לטייל וכיוצא בזה, ולנהוג לפעמים בקלות ראש. הפעם יש אירועים של שריפות ומזג אוויר, אבל ללא כל קשר, צריך לפחות שאם אוכלים בבית - שתהיה האכילה בכוונה לטפח את העניין המשפחתי ולהודות לקדוש ברוך הוא.

ואם הגעת למנך - זה חשוב. אם יש ילדים קטנים, והגעת למנך, להעמיק יותר ויותר את האמונה בקדוש ברוך הוא ובהשגחתו. והקדוש ברוך הוא, בזכות כך, יזכה אותנו שישלח משיח צדקנו במהרה בימינו, ויגאלנו גאולה שלמה במהרה.