ברכת המזון

מה ניתן ללמוד מהמבנה של "שבע הברכות" שאינם פותחות ב"ברוך" חוץ מהראשונה והאחרונה?

היש פגם בנוהג המקובל בחלוקה של "שבע ברכות" כ"כיבודים" לאנשים שונים?

האם רשאים לברך "שבע ברכות" ללא סעודה כמו הפעם הראשונה שהם נאמרות מתחת לחופה?

ר"ח שחל ביום א', האם יזכיר בברהמ"ז את השבת (רצה והחליצנו) או את ר"ח (יעלה ויבוא)?

מהו הכלל הקובע בנסיבות מורכבות אלו והאם יש לכלל זה גם נפקויות בדיני איסור והיתר?

האם גם בשאלה שלפנינו יברך "יעלה ויבוא" בברהמ"ז והרי סעודה של ליל שבת חייב לאכול כשיעור רק לאחר צאת הכוכבים?

הניתן ללמוד הדין ממעמד הנישואין שבו מברכים את "שבע הברכות" מיד לאחר הקידושין?
כיצד יש להתייחס למנהג שמציין מהרי"ץ כמנהג קדום למרות שהוא סותר את ההויה המקובלת של יהדות תימן?
היש למחות בידי אלו הנוהגים לברך "שבע ברכות" על כוס יין בלבד ללא קיום סעודה כלשהי?

האם ניתן להסתפק בכללים שעל פיהם נפסק ברמב"ם ובשו"ע שהברכה נקבעת בכפוף לתנאים מסוימים?
היש לפטור מברכה כשמדובר במיני מאפה שהסועד מתכוין לכלול אותם בארוחתו?
לשיטת הרמב"ם היש להבחין בין סוגי מאפה שונים ע"מ לקבוע פטור בברכה?