פרשת שבוע
שלום לרב בפרשה קראנו על בנות מדיין, שכל הבעולות נהרגו. ואיך ידעו מי בעולה או לא? רש"י מבאר שהעבירון לפני הציץ וכל מי שראויה להבעל פניה מוריקות. זה עדיין ניתן להבין. אולם איך ניתן להבין את הסיפור על רבן גמליאל (כתובות י' ע"ב וכן כתובות ס ע"ב) שעל מנת לבדוק ולהבחין בין בתולה לבעולה הושיבן על חביות יין (כנראה עירומות בחלקן התחתון) בהגיון המדהים שבתולה שפתחה סגור "אין ריחה נודף" ובעולה שפתחה פתוח, ריחה נודף.... הייתכן? אלו חכמינו? על כגון זה יאמרו עלינו הגויים "רק עם חכם ונבון..."?
תודה