לדידינו, אין לנהוג במנהג זה כלל ועיקר. לאלו הנוהגים כן, על האומרים קדיש לעמוד זה בצד זה, ולומר את הקדיש מילה במילה, ובמקרה זה אין קושי לענות אחריהם אמן. וכבר ראיתי בבית כנסת שמתפללים בו אשכנזים וספרדים, ששניים אומרים קדיש, אשכנזי וספרדי, כל אחד בנוסח שלו, והם הרגילו עצמם להיות מתואמים, שבזמן שבאשכנז אומר נוסח שאין אצל הספרדי, הספרדי ממתין לו בדממה. ובזמן שהספרדי אומר תוספת שאינה בנוסח הקדיש האשכנזי, האשכנזי ממתין לו בדממה. ואין זה ספק שמנהגים כאלה, הם בבחינת הרע במיעוטו מאשר רע יותר, שרבים אומרים קדיש בלי התאמה כלל, יהלום ביותר את מנהגנו, שרק אחד אומר קדיש ולא יותר.