א. אמרו חז"ל: תשובה, תפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה. ולכן חולה שמבקש על עצמו רחמים, הוא בכך נכנע לפני ה', וזו התשובה והתפילה. ואם הוא נותן צדקה בנוסף לנ"ל, הרי בכך יש לו סיכוי שיינצל מפני הגזירה הרעה. יש שחולה או קרוביו, נותנים צדקה ללומדי תורה, כדי שילמדו תורה, ותהיה לו בכך זכות, בנוסף לזכות הצדקה בתור שכזו, הרי שבכך מצב זכויותיו של החולה משתפר יותר. והכל בגלל מודעתו לחשיבות הצרכים הללו. ואם בנוסף לנ"ל, הוא מרגיש שלא די בתפילתו, והוא זקוק גם לתפילת הרבים, הרי מצבו הרוחני בנסיבות כאלה משתפר הרבה יותר. ואפשר שיהיה בהם כדי להעביר את רוע הגזירה.
ב. בן של נפטר שעושה מצוות ומעשים טובים, יש בכך זכות לאביו המנוח, שמכוחו הבן עושה את אשר הוא עושה. וזה נחשב לעילוי נפש. והוא הדין אם הוא מסייע לת"ח, וגורם שילמדו תורה, כל אלה הם דברים חשובים שיש לאביו המנוח זכות בהם.