הרמב"ם והזוהר

שלום רב האם כה"ר יודע היכן ניתן להשיג ש"ס - תלמוד בבלי וכן את הזוהר מנוקדים עפ"י גירסת ק"ק יהדות תימן יע"א?

בס"ד שלום לכבוד הרב,
במשנה תורה, הלכות איסורי ביאה, פרק טז הל' ח נפסק כי "וכל המסרס -- לוקה מן התורה, בכל מקום; ואפילו מסרס אחר המסרס, לוקה. ......... והמסרס את הנקבה, בין באדם בין בשאר מינים -- פטור". האם המסרס נקבה פטור מלוא כלום והדבר מותר או שמא פטור אבל אסור כמו ששנינו בהלכות שבת ביחס לכל פטור?. כל טוב.

שלום עליכם. לכאורה מה ההבדל בין טענת מרים לאביה עמרם, שפרעה גזר רק על הזכרים ואילו אתה גוזר גם על הנקבות. ועל ההלכה ברמב"ם משנה תורה - ספר זמנים - הלכות תעניות פרק ג וכל מי שקיים מצות פרייה ורבייה, אסור לו לשמש מיטתו בשני רעבון.? ועוד שהרי לכאורה ממידת הביטחון להאמין שאם ה' ייזכה בפרי בטן הוא גם ידאג להם למזון, ועוד שמי יימר שהרעב ימשיך אולי ייגמרו שנות הרעבון מיד לאחר הלידה (שעוד ישנם 9 חודשים עד ההולדה עצמה)? בברכת יפוצו מעינותיו חוצה. התשובה:

לכבוד הרב הרמב"ם בהלכות תשובה ט, ב כותב שהמשיח יהיה בעל חכמה יותר משלמה. מהיכן למד הרמב"ם את הדבר הזה? הרי זה לא כתוב בשום מקום בדברי חז"ל? בדקתי את הנושא היטב במקורות ואין לכך מקור מפורש בדברי הגמרא או המדרשים. וגם מה שאמרו "ירום מאברהם ונשא ממשה" זה הולך על היקף ההנהגה וכו' ולאו דוקא על חכמה, כמו שהסבירו המפרשים.

הרמב"ם בהקדמתו לפרק חלק מציין שמה שישאר מהאדם לעתיד לבוא זה קיום נפשו במושכלה, האם קיימת במשנת הרמב"ם הישארות של הנשמה? היכן? בעניין פסיקת הלכה ישנו כלל של הלכה כבתראי ולכן כאשר יש מחלוקת בין הירושלמי לבבלי פוסקים כבבלי. האם הרמב"ם פוסק לפי כלל זה? ואם לא אז מדוע?
בתודה מראש אופיר

שלום כבוד הרב,
בהיותי סטודנטית בורה.. אשמח לדעת על ההבדל בין תקנה לדין.

שלום עליכם. תהיתי מי קרא לספרו של הרמב"ם "פאר הדור" האם הוא עצמו?

לכבוד הרב,
מה המקור של הרמב"ם לסימני הזיהוי של המשיח בהלכות מלכים פרק י"א?

לכבוד הרב,
בהמשך לדיון האם רב פפא הוא תלמיד חבר לרבא או תלמיד מובהק, נראה שמצאתי ראיה שהוא תלמיד מובהק. הראייה היא מתוספות ע"ז נט, ב ד"ה אמר שאומרים שרבא היה רבו של רב פפא והיה גדול ממנו בחכמה ובמניין. אבל עדיין יש לדחות ולומר שמא נתחכם רב פפא ונעשה לתלמיד חבר.

האם קיים? האם משל? אם כן מהו?

לק"י
1. ראיתי שמארי מורה להסתמך על דעת השו"ע במצבים מסוימים, כגון סעודה שלישית ללא לחם כאשר אדם שבע מאוד, ולגבי חייל שאפשרויותיו לבשר חלוט לא קיימות לזמן רב. האם ישנו קו מנחה ברור ומדויק מתי אפשר לנקוט בפעולה כזו של לסמוך על השו"ע, באיזה סוג של מקרים?
2. בנושא שניצלים שטיגונם חליטתם (אם הבנתי נכון), מה בקשר לחיתוכם שיתכן שנעשה לפני הבישול אחרי שנמלחו העופות השלמים, מצב שמצריך לפי רבנו מליחה נוספת אם הבנתי נכון?