יש מחכמי ישראל שייחסו סגולות רוחניות והשפעות מוחשיות לאבני החן, בעיקר חכמי הקבלה (ר' בחיי, מדרש תלפיות, אבן עזרא, שלטי הגיבורים). הרמב"ם לא מזכיר בספריו את הסגולות שניתן לייחס לאבני חן / אבני החושן. נראה לי שכמו שהרמב"ם התייחס לסגולות הרפואיות הטמונות בצמחים (צמחי מרפא), כך לא התעלם הרמב"ם מהתכונות הרפואיות הגלומות באבני חן ובמינרלים השונים הקיימים בעולמו של הקב"ה.