הגר"מ פיינשטין, ביאר ענינים אלו באר היטב. בתשובה שהזכרת, אגות משה, אה"ע, ח"ד, ס - באופן שיש תשובות לשאלותיך. ובכן, שיחה עם אשה שהיא אסורה מן התורה, והאיסור הוא בציוי ייהרג ואל יעבור, היא דוקא שיחת אהבים בין איש ובין אשה. ואפילו בפנויה, שהרי היא אסורה לו בלי חו"ק ובלי טהרה מנדתה. אבל שיחה מקצועית או עסקית - מותרת, כגון לשאול פקידת בנק בעניני הבנק, או עם אדריכלית בעניני מקצועה. השיחה במקרים כאלה היא בגין מקצועה, ולא בגין היותה אשה, ולא בגלל נשיותה. שהרי גם פקיד בנק או אדריכל,, היה יכול להשיב לשאלותיך. לא כן שיחה עם אשה שיש למשוחחים הנאה בשל היותם איש ואשה, כלומר זזכר ונקיבה, ובגלל החיבה המינית שיש ביניהם, שיחה זו אסורה מן התורה, והיא בייהרג ואל יעבור, מדין אביזרייהו דעריות, לא תקרבו לגלות ערווה, לדברים המביאים לידי גילוי ערוה. אבל שיחת היכרות בין איש ואשה לצרכי היכרות, כדי לבדוק אפשרות אם יתאימו זה לזו, ויבואו בקשר נישואין כדמו"י, שיחה כזו מותרת ורצויה, כדי שלא יווצר מצב שיתחתנו ולאחר מכן יתגרשו, ומתוך שנאה. אלא שגם בשיחה כזו, אין לגלוש וצריכים להיות עניניים.