קריאת שם למקום, נועדה למטרה מעשית. כדי לדעת מקום היעד ולהקל על איתורו. ורבים מבני העולם, השתמשו בקריאת שמות למקומות לצורך זכרון וכבוד, אולם אברהם אבינו השתמש בקריאת שם למקום למטרות חינוכיות ואמוניות, וכך ראוי לעשות. עתה, אם מדובר בועדת שמות, שכל חבריה דתיים, הייתי מעדיף שמות עניניים חינוכים ואמוניים, ולא שמות אישים. כמו רחוב "אהבת ה'", "אהבת ישראל", "אהבת הבריות", "אהבת הגר", "אהבת התורה", "אהבת החסד", התפילה, המקדש, התשועה, ועוד כיו"ב. ניתן גם על שם אישים, אבל דוקא קדמונים, אבות האומה, אמהות האומה, מלכים צדיקים, נביאים, שמות תנאים ואמוראים. לגבי שמות בתר תלמודיים, דוקא שאינם שנויים במחלוקת, ולייבוביץ בכללם. אולם בימינו, למעשה, ועדות שמות במיוחד של ערים גדולות, ברובן חבריהן הם לא דתיים, וקוראים שמות רחובות על שם כופרים, כמו שפינוזה, ועל שם מתבוללים כמו הרצל ועוד. במצב דברים זה השאלה אם לקרוא שם רחוב על שם פרופ' לייבוביץ, היא שלא מן העניין.