הלכות ברכות
שלום למארי ערוסי הנכבד.
1. האם בימינו יש חובה לברך כדברי רבינו "שהחיינו" על אדם שלא פגשתי 30 יום? האם יש הבדל אם זהו מו"ר המובהק? האם יש הבדל אם דיברו בין אותם ה -30 יום בטלפון או שאין זה נחשב?
2. האם בימינו יש לברך כשרואה אתיופים "ברוך משנה הבריות"?
3. האם כשהולכים לגן חיות ורואים קוף ופיל, יש לברך כדברי רבינו? האם יש לברך על הפיל בנפרד ועל הקוף בנפרד?
1. כן. אם מדובר באוהבו. כל שכן רבו המובהק. שהרי אין אהבה יותר מאהבת התורה. מים רבים לא יכבוה. אמנם הדיבור בתוך השלושים לכאורה מחליש את עניין השלושים. אבל ההלכה התייחסה לרואהו. בכל זאת דומה שאם השיחות תכופות, יש לשקול אם לברך בשם ומלכות, אחרי שלושים יום.
2. רק כושי ביותר, ובתנאי שלא ראה כושי למעלה משלושים יום.
3. יש לברך. ובלבד שלא ראה כמותה בתוך שלושים יום. אם הפיל והקוף נמצאים באותו מקום, ברכה אחת להם.
תכנים לקריאה נוספת
ברכה אחרונה
שלום כבוד הרב בסעודה שניה בשבת אנחנו מברכים המוציא. אך אימי אינה אוכלת לחם אלא רק מזונות (ג'חנון וכו') ושהכל. האם מותר לי לברך לה על המחיה ובורא נפשות לאחר שבירכתי ברכת המזון? האם מותר להוציא מישהו לידי חובה בברכה אחרונה למרות שלא אכלתי?
תודה רבה ויישר כוח.
ברכת הגומל
שלום הרב, לפני שנה אשתי עברה תאונת דרכים כהולכת רגל שנפגעה מרכב שאיבד שליטה ופגע בה. אשתי נפגעה בשבר דחיסה באחת החוליות בעמוד השדרה. זוהי פגיעה שמטבעה אין רגע החלמה ברור, אשתי עדיין סובלת מכאבים ובטיפולים אך המצב ברוך ה' הולך ומשתפר, וכן ברור שהיא ניצלה מפגיעה שיכלה להיות הרבה יותר חמורה. שאלתי האם היא צריכה לברך הגומל? ואם כן, מתי הרגע המתאים? יצויין שאני תימני והיא אשכנזיה, האם אני צריך לברך עבורה משום צניעות כמנהג תימן? יצויין גם שיש עניין רב מאוד שתלך לבית כנסת ותזכה בברכה וכו' כי היא לא הולכת באופן תדיר.
תודה רבה שי יפת
ברכות הנהנין
שלום לרב על פי הרמב"ם אם אדם נמצא בבית כל היום, וברך ברכות, שהכול, מזונות, אדמה, עץ. האם זה מספיק לכל היום, או שהוא צריך לחזור ולברך שוב על כל דבר ודבר, ואם כן כל כמה זמן? ידוע לי לאחר ברכת המזון יש לחזור ולברך על כל דבר שוב.
תודה
מדוע אין מברכים ברכת "שהחיינו" על מצוות ספירת העומר?
האם ניתן לתלות הסיבה בגלל עגמת נפש על החורבן או בגלל שמדובר במצווה שטרם הושלמה או בגלל שהיא מכשירה למצוות העצרת?
האם נפטר בברכת "שהחיינו" שברכו על הזמן בליל יו"ט ראשון של פסח?
מהו המבחן הקובע חיוב ברכת "שהחיינו" העולה מעמידה הן על שיטתו של הרמב"ם והן על מסורות שאר העדות בישראל?
עאציד או קניידלך מקמח מצות, מהי ברכתו?
האם שינוי צורת המצה ע"י טחינתה תשפיע לשינוי ברכת "שהכל" במקום ברכת "המוציא"?
מדוע ברכת הפת שפתת אותה לפתיתים מושפעת משינוי הצורה ומגודל הפתיתים?
אם קמח מצה נחשב למצה, היש לאסור אכילת העאציד או הקניידלך בערב פסח?
בנפול אויבך אל תשמח: האם הכלל חל גם על אויבים צוררים?
עוד כמה. שאלות בענייני הלכה
שלום יש לי כמה שאלות אך אשמח להציג בפנייך אותם כנושאים כלליים ותפנה אותי למקום בו אקבל תשובותיי ואולי תענה לי כאן : *אני מעוניינת לדעת בדבר דין ברכה אחרונה - מה מברכים אחרי סעודה שאינה עם פת? ועל דברים קטנים מה מברכים? אשמח לקבל מידע בנושא *כידוע נשים פטורות מפסוקי דזמרה, אני בכל זאת אומרת את כל התפילה אך יוצא שאיני יכולה מפאת הזמן להתפלל את הכל, לכן אשאל - בתפילת שחרית מה אני מחוייבת להגיד ומה לא? מהיכן עד היכן פסוקי דזמרה נחשבים? היכן ה"דילוג"? *שמעתי שכל נשמה מתגלגלת 3 פעמים, האם זה נכון שרובנו כאן על פני האדמה כבר הגלגול ה3?
תודה רבה אם תוכלו לענות על שאלותיי שה' יברך אתכם .
מהי ברכת הריח על שמן שנועד להפיץ ריח טוב?
היש הבדל בין פסק הרמב"ם לפסק השו"ע לגבי ברכה על שמן אפרסמון ודומיו?
מהם המבחנים הקובעים את סוג ברכת הריח של השמנים השונים?
כיצד קובעים קביעות סעודה לברכת המוציא ולאכילה בסוכה: לפי הכמות או הכוונה?
שלום רב. שמעתי את דברי הרב המוקלטים באתר בעניין 'קביעות סעודה' לעניין ברכת המוציא וכיו"ב. מהם הובן שהרב כרך את עניין שיעור ביצה יחד עם כוונתו שזו ארוחתו. אולם ,לענ"ד, מדברי רבנו ובעקבותיו מארי בהערתו בהל' סוכה פ"ו, הערה יד, משמע שעניין הכוונה יש לו נפקות רק מכזית עד כביצה מעט או יותר ואילו על שיעור יותר מכביצה [ושליש] גם אם לא כוון שזו לא תהיה ארוחתו - נחשב קביעות סעודה. ילמדנו רבנו