תספורת וגילות לאחר 30 ימי אבל
רציתי לשאול את הרב לגבי תספורת וגילוח:
האם כדאי להשלים 3 חודשים ?
או אחרי 30 יום להמתין ש "יגערו " בי (אתמול סיימתי שלושים)?
אני משמש כרב בית הכנסת ונמצא בשנת אבל על אמי ז"ל (לאחר השלושים). זכינו ב"ה לבנות בית כנסת חדש ואנו אמורים לערוך חנוכת בית הכנסת. שאלתי היא:
א. האם מותר לי כרב בית הכנסת להיות נוכח בזמן מתן הדרשות בבית הכנסת?
ב. האם כרב בית הכנסת מותר לי לתת דרשה מענייני המאורע?
ג. האם מותר לי להשתתף בתהלוכה מבית הכנסת הישן עם ספרי התורה לבית הכנסת החדש המלווה בשירים וריקודים?
א. כן.
ב. כן.
ג. לא.
רציתי לשאול את הרב לגבי תספורת וגילוח:
האם כדאי להשלים 3 חודשים ?
או אחרי 30 יום להמתין ש "יגערו " בי (אתמול סיימתי שלושים)?
שלום כבוד הרב אני מעונין לדעת את פסקי הרמב"ם או פסקי השו"ע אם יש ביניהם חילוקי דעות. אשה אבלה על אביה תוך שנתו
1) מהוא שתלך עם בעלה לשבת חתן כשמזמינים אותו? בלעדיה הוא לא ילך!
2) מהוא שיתארחו לשבת אצל אחיו?
3) מהוא שישירו בשבת שירי שבת מהדיוואן בביתם שלהם?
4) מהוא שיקנה לה בעלה בגד נאה לכבוד שלושה רגלים כפי שפסק הרמב"ם "כיצד: הקטנים, נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות; והנשים, קונה להן בגדים ותכשיט כפי ממונו"?
תודה רבה.
שלום לכבוד הרב.
שאלותיי הן בשם חברתי שקמה מ"שבעה" על פטירת אביה, לא עלינו:
1. האם בשנת האבל רשאית להשתתף באירועי שמחה, באופן כללי?
2. במהלך שנת האבל תתקיים חתונה של חברתה המתעתדת להיות בר"ח סיוון. האם ר"ח מבטל האבלות ורשאית להשתתף בחתונה זו?
3. מהו הדין לגבי האזנה למוסיקה לאורך שנת האבל?
4. ביגוד: מה דיני רכישת בגדים? האם ישנם תנאים מיוחדים ללבישת בגדים חדשים?
יבורך פועלכם, תודה מראש
שאלה?
רציתי לשאול אחרי כמה זמן מותר ללכת לשמחות אירועים(חתונות בר מצווה בריתות וכו...)אחרי שמישהו נפטר?
-הורים
-ילדים
-אחים ואחיות
תודה רבה
שאלו השואלים לרגל פטירתה של האישה הגדולה הנערצת ובצדק, רונה רמון ז"ל, אשר לפי מה שנאמר בתקשורת היא צוותה שישרפו את גופתה. והשואלים שהם שלומי אמוני ישראל שנוהגים לפי ההלכה שואלים, מה עמדת ההלכה ביחס לשריפת גופת נפטרים?
לק"י
לכבוד הרב
בעניין תהליך היפרדות הנפש : האם מחלה סופנית היא תהליך ההפרדות של נשמתו של אדם ובהתערבות בתהליך זה יש משום התערבות אסורה ומכאן הרעיון שלא להתיר הינתקות ממכשיר הנשמה או אי לקיחת תרופה למחלה סופנית אף שרק מעכבת ולא מרפאה ?
כמובן ששיטתו של רבינו מדרכיו של מארי היא מענייני
בכבוד רב
חיים
בימינו כאשר החברא קדישא דואגים לכל סידורי הקבורה, האם יפקע ממנו דין אונן ויתחייב בכל המצוות כמו כל אדם?
כיצד ניתן לגשר מעשית בין המצב המורכב שלו כאונן מחד וכמי שסרה ממנו דאגת הקבורה מאידך?
מי שנודע שמת במהלך שביו בידי גויים וטרם הובא אלי קבר, האם קרוביו ינהגו כאוננים כל אותה תקופה עד לקבורתו?
כבוד הרב שלום רב, ברצוני לדעת מהם מהנהגי תימן המקובלים בארץ בשני תחומים:
א. האם נהוג לעלות לקבר בשנה השניה והלאה, והאם יש בכך תועלת לעילוי נשמת הנפטר/ת?
ב. האם יש עניין דווקא בסעודה הכוללת ברכת המזון בסופה או שניתן להיסתפק במזונות? שוב לעיניין עילוי הנפטר/ת. אקדים
תודה למענה
דודים שלי עושים את יום האזכרה לבנם (הי"ד) באיזה יום שנח להם.
שמעתי שלנשמה זוהי עוגמת נפש גדולה אם עושים לה אזכרה לא ביום הפטירה,
ושהיא יורדת רק פעם בשנה לעולם ועוד.
רציתי לדעת -
היכן אוכל למצוא את המקורות לידע הזה?
היכן כתוב מה טקס האזכרה נותן לנשמה עצמה?
בע"ה אם אראה להם את המקורות, הם יצליחו להבין שדיוק ביום האזכרה חשוב יותר מהנוחות של שאר המשפחה.
בתודה רבה מראש!
שלום כבוד הרב
1) ראיתי שרשום שכל ה12 חודש על הורים מותר לשמוע מוזיקה שקטה או עצובה... האם אפילו בתוך השבעה מותר מוזיקה שקטה ועצובה? מצינו הרי שהיו מספידים עם חלילים משמע שאין איסור במוזיקה עצמה אלא בשמחה ואם אין שמחה מדוע שיהיה איסור? אם הרב יגיד שאסור בשבעה, אז האם ישר אחר השבעה מותר?
2) האם לאבל על הוריו ישר אחר השבעה מותר ללכת לסעודת מצווה ללא כלי שיר לפי ההלכה שאומרת שאפשר להקל (אצל הספרים בילקוט יוסף כך רשום) לאבל תוך 30 על שאר קרובים ואבל על הוריו 12 חודש ללכת לסעודת מצווה ללא כלי שיר?