כיצד מתמודדים באמונה עם אובדן בת שנרצחה בשבעה באוקטובר?
אדם שהולך כפרה על עם ישראל – למה הלך?
אנחנו ובתנו הי"ד עושים ועשינו חסד, למה הלכה? הרי אנחנו טובים.
מה לגבי תחיית המתים?
שלום לכבוד הרב השאלה היא בנושאי מנהגי אבילות :
א. האם מותרת רחיצה בשלשים למות אביו? ( אשכנזים )?
ב. אדם שהוא ברסלבר, האם מותר לו לטבול (בצונן כמובן ) בתוך השבעה? האם מותר לו לטבול לפני שבת בשבעה? ( אשכנזי )
תודה רבה
אסור - על כל שאלותיך.
אדם שהולך כפרה על עם ישראל – למה הלך?
אנחנו ובתנו הי"ד עושים ועשינו חסד, למה הלכה? הרי אנחנו טובים.
מה לגבי תחיית המתים?
האם ישנם נסיבות שאבל רשאי לקום מאבלו תוך "השבעה" ואולי אף ביום הראשון לאבלו?
מהו הטעם של ההגבלות שהוטלו על האבל בדרכי ישיבתו והאם יש להחיל אותם אף בשבת?
האם אבל רשאי במהלך "השבעה" להשתתף בחופת בניהם או שיש לערוך החופה במקום ישיבת האבלים?
בנסיבות שיחולו שני מועדים קרובים, האם לשיטת הרמב"ם יתבטלו גם דיני ה"שבעה" וגם דיני ה"שלושים" ?
שלום לכבוד רב
רציתי לשאול לגבי אזכרה של אדם ביום פטירתו מהו המנהג הנכון יש כאלה שנוהגים לעלות לקבר ביום ובלילה לעשות את הסעודה ויש כאלה שמקדימים את הסעודה לערב לפני יום העליה לקבר כדי שהסעודה עם הלימוד תהיה גם ביום הפטירה.
2. ומה הדין לגבי אשה האם מנהגנו שאינן הולכות כלל לבית קברות
שלום לרב - שאלתי מס' פעמים את הרב והתשובוה לא הגיעה אז במחילה אשאל שוב
1. האם אבל יכול במהלך השבעה לעלות לתורה בשבת?
2. האם השקיעה הכתובה בלוחות היא באותה השעה כמו לפי רבינו?
תודה
פרשת שמיני עוסקת במותם של בני אהרן הכהן נדב ואביהו באירוע שהוא שיא לאומי רוחני של חנוכת משכן ה'. הסתלקות על בחורי חמד השמימה תמיד מאתגרים בשאלות אמוניות מאוד גדולות.
פסוקים אלו היוו את התשתית ללמד את מצות אבלות ודרכים להתמודדות עם האבלות על קרובים. האבלות מאפשרת לחיים להתבונן על משמעות החיים, ועבודת ה' כפי שבאה לידי ביטוי בשיאה בעבודת המשכן.
כבוד הרב שלום וברכה
מיזה מספר שנים אני מקיים חוג תהילים לילדי הישוב - "מתמנה" בשבת
לפני אמירת התהילים אני אומר זאת לע"נ אבי מורי ז"ל שנפטר לפני כ-10 שנים.
היה מי שאמר שלא רצוי לנאמר לע"נ.
מה תשובתך
אמי נבל"ע ב - יג באלול. אחי החליטו שבכל יג לחדש בכל חדש להפגש לברך. דברי תורה אבל זה גולש אחרי כן להתבדח. אני מתנגד לזה במיוחד לתאריך הנ"ל. אנו משפחה שומרי מצוות. ומעולם לא שמעתי על מנהג זה. ד"א אנו תימנים
מהו מקור הפסק של מרן השו"ע שכהן אבל יצא מבית הכנסת טרם שיכריזו "כהנים", למרות שלא נזכר בפסקי הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש?
האם חכמי תימן סמכו ידיהם לגמרי על פסקו זה של מרן השו"ע, ומה היו תגובותיהם?
מה כוחו של מנהג לעקור חיוב עשה מן התורה למרות שלא נזכר בתלמוד ובמיוחד לאור התמיהות הרבות שהינו מעלה?
שלום לכה"ר לגבי השאלה ב -http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=70592 מהם דברי הניחומים שאותם יש לומר ( כלומר למעשה מה אומרים חוץ מתנוחמו מן השמים)?