ברכת המזון
לק"י
האם אדם שלא אכל לחם יכול לברך ברכת המזון לאדם שאכל לחם ואינו יודע לברך ?
האם ברכת המזון נחשבת כברכת הנהנין שיש בה מצוה כגון : קידוש היום או אכילת מצה ואז ניתן להוציא אף
אם לא נהנה ?
תודה
רק אם אכלתי לחם צריך לברך ברכת מזון? או אחרי כל ארוחה?
מבחינה עקרונית - אם אכל אכל כזית פת, חייב לברך ברכת המזון. אבל הדבר ברור, שאם טרם סיים לאכול, הוא מברך רק בתום הארוחה.
לק"י
האם אדם שלא אכל לחם יכול לברך ברכת המזון לאדם שאכל לחם ואינו יודע לברך ?
האם ברכת המזון נחשבת כברכת הנהנין שיש בה מצוה כגון : קידוש היום או אכילת מצה ואז ניתן להוציא אף
אם לא נהנה ?
תודה
לק"י לכבוד מה"ר רצון ערוסי, שלום. הרמב"ם כתב שכל שהוא דרך אפייה אבל אין לו צורת פת רגילה מברך במ"מ ואם קבע סעודתו עליה מברך הלמ"ה. ואם הוא דרך בישול מברך במ"מ אפי' קבע סעודה. מה ההבדל המעשי בין דרך אפייה לדרך בישול? (הכלי, סוג הבצק, חוזק הבצק, תוספת תבלין לבצק?) אם יוכל כה"ר להביא דוג' למאכלים תימניים לנ"ל בתומ"ר.
לק"י
שלום רב לכבוד תורתו!
קבלת ברכות מרבנים, ומנהג לעשות סעודות אמנים לרפואת או לעילוי נשמת ויש ברכות שהסנדק מחלק וחתן וכל ביום חתונתם, ושמעתי על זה שאדם ביום הולדתו ברכותיו מתקבלות.
א. האם לכל אלו יש עניין בתורת רבנו?
ב. האם ללכת לקבל ברכה מרב או מכל הנזכרים לעיל לא מעיד על חוסר בטחון בקב"ה כשאדם הולך לבקש ברכה במקום לבקש ישירות מה'?
ב. האם היה מצוי בתימן שעשו סעודת אמנים או שהחתן והכלה או הסנדק בברית היו מברכים?
ג. האם יודע לרב אם מורי היה נותן ברכות למי שהיה מבקש?
ד. האם הרב מברך את מי שמבקש ממנו?
תודה רבה!
לכבוד הרב קראתי בספר ברכת משה שכותב שכאשר עוגה עם כלל המצרכים יותר מ15 גרם מתחייב בברכה אחרונה מה הדין בעוגת שכבות? כאשר התוספת לא בלולה עם הבצק אלא היא בשכבות?
תודה רבה
שלום וברכה הרב רצון יש לי 2 שאלות מטרידות.
1) כתוב בגמרא, שכל מי שרואה פרי ואינו אוכל ממנו, יתן את הדין בעולם הבא. ואני שואל, מהו המסר שבא לומר אומר המשפט? כי הרי יש צורך ל"מעט תענוג", וידוע שצריך להשתלט על תאוות האוכל, והמשתמש במשפט זה, יכול למצוא לו תירוץ להתענג מהמאכלות ולרדוף אחר האוכל.
על פי נקבע המבחן של "צורת הפת" כדי לדעת מהי הברכה שיש לברך על מיני מאפה מסויימים?
ברך "שהחיינו" לאחר שברך על הקרקר, היש לחוש להפסק היות ואיננה ברכת נהנין?
לכבוד מו"ר שליט"א,
מארי כותב בהקדמת הרי"ף לחולין שמנהגנו הקדום עוד לפני הרמב"ם לברך ברכות השחר על הסדר בבית הכנסת בין אם התחייב ובין אם לא, וידועה התקפתו החריפה של רבנו נגד מנהג זה ושזה כמברך ברכות לבטלה לשיטתו, האם עלינו לנהוג בזה כמנהגנו הקדום או כדעת רבנו?
יורנו רבנו ושכרו כפול
לכבוד הרב, כנהר שלום.
אם קמתי ללמוד משנה כשעה לפני עלות השחר.
מתי אברך את ברכות השחר? לאחר עלות השחר ברצף ללא קשר לעובר לעשייתן?
או כשקורה דבר כזה כלל לא מברכים ברכות השחר? בתודה רבה.
1 למשל קערת בצק כוסמין שאני רוצה לאפות היום, וקערת בצק חיטה שאני רוצה לאפות מחר. האם אפשרי?
2 ואם מדובר על קילו בצק עוגיות + קילו בצק מלא או לבן -
האם אני יכולה להפריש ביחד עם ברכה, כי אי אפשר להצמידם בגלל סוג הבצק?
שלום למארי. מהו לפי משנת רבנו לומר "בשעה טובה", ופעם סבי ז"ל אמר לאימי שאמרה את זה: "וכי ישנה שעה שאינה טובה"? למה רמז סבי?
לרב ערוסי שלום רב. ראשית אברך את הרב שימשיך להנהיגנו ע"פ מנהג תימן האמיתי ללא מורא ושינוי, ה' יתן לך כוח עד בלי די. כמה שאלות:
1. לגבי חליטה, האם יש לחלוט רק חתיכות קטנות כפי הגודל שאוכלים?
2. כיצד יש לחלוט, האם מספיק לזרוק למים כשהם חמים ומבעבעים ולאחר כמה שניות להוציא? האם יש הבדל בין גודל החתיכה לעניין זה?
3. לגבי בשר טחון, חשבתי על שני אופציות כדי להסתדר, לחלוט הבשר בחתיכה גדולה לכמה שניות (?) ואז לטחון. לשים הבשר כשהוא כבר טחון (ללא מרכיב נוסף) במים בתוך מסננת (שא יתפזר) ולהוציא ולהמשיך בשימוש עימו. האם דרכים אלו מותרים?