האם רשאים להקדים קריאת המגילה של ליל פורים?

כב רבנו בפרק ראשון מהלכות חנוכה הלכה שלישית מצווה לקרות את כולה ומצווה לקרותה בלילה וביום וכל הלילה כשר לקריאת הלילה וכל היום לקריאת היום ורבנו כבר באר בהלכות קריאת שמע שלילה הוא מצאת הכוכבים ולכן הקורא קריאת שמע של ערבית לפני צת הכוכבים לא יצא וצריך לחזור ולקרוא את קריאת שמע חרצת הכוכבים ויוצא לפי זה גם כן כאן מגילת אסתר קוראים אותה בלילה אבל הנמלא מצאת הכוכבים כי לפני צאת הכוכבים אין זה נקרא לילה ואם יקרא את המגילת אסתר לפני הכוכבים א' לפי רבנו הוא לא יוכל לברך כי עוד לא הגיעה הזמנה ואלה הם ברכות לבטלה ושנית יצטרך לחזור ולקרוא את המגילה אחרי צד הכוכבים בהגיע הזמן זוהי שיטת רבנו כולם כידוע ליל פורים חל בדיוק במוצאי תענית איתר כלומר אנחנו תמיד נכנסים לליל פורים כשעדיין אנחנו בתענית ורק לאחר שאנחנו גומרים את תפילת ערב וקוראים את מגילת אסתר אז אנחנו הולכים גם לאכול ולשת. דבר זה גרם שמבחינה מעשית יהיו קשיים לבני אדם בגלל שהם מרגישים חולשה. ואז התעוררה השאלה, האם להמתין עד לצאת הכוכבים ואז לטעום או לשתות משהו? כדי שיהיה אפשרי לקרוא מגילת אסתר חרץ את הכוכבים ומבלי שהחולשה של האדם תפריע לקורא או לא? לפי רבנו הדבר פשוט שאם באמת הקורא את המגילה לא יוכל לקרוא מבלי לשתות משהו לפני כן או לטעום משהו לפני כן אז אם הוא קורא טוב ואין בלעדו כמו שאומרים עד הרבה שישתה משהו בצד או יטעם משהו בצד חרץ את הכוכבים ויקרא את המגילה זאת תהיה שיטת רבנו הויל וצריך לקרוא אותה בזמנה וגם העניין של לאכול ולשתות לפני המגילה נכון זה לא לא טוב ונכון שאין אוכלים ושותים לפני תפילה כדי שלא בגלל לא תאכלו על אדם בתפילה, אבל בקריאת שמעה זה לא בגלל לא תכלו על אדם שמה ימשך ויגרר בשתייה וירדם אבל כשאנחנו מתעסקים בציבור אין מציאות כזו שאדם שיוצא לטעום הם כבר יצאו כוכבים ויוצא החוצה לטעום או לשתות משהו כדי שיהיה לו כוח לקרוא אין חשש כזה ולכן בוודאי שהוא יכל לקרוא את המגילה לאחר שהוא טועם משהו אם באמת הוא הקורא שאנחנו יכולים לסמוך עליו ויש לו חולשה. אבל אנחנו מוצאים פוסקים אחרים עם דעות אחרות. כתוב בבית יוסף אור חיים סימן תרפז. כתוב באורחות חיים בשם הרב נהגו לקרותם בעוד יום ליל 14 כדי להקל על האנושים. יש גרסה אנוש כלומר החלשים והמעוברות שלא טענות יותר מדי כלל. וכן אנחנו מוצאים בבית יוסף אור חיים סוף סימן תרציב שהוא כותב כתב בתרומת הדשן מישהו ענוס קצת שלא יכול ללך לבית הכנסת לקריאת המגילה וצריך להמתין עד לאחר שקראו הקהל וקשה עליו לשב כל כך בתענית, יכול לשמוע קריאתם מבעוד יום לאחר תפילת ערבית מפלג מנחה ואלך דהיינו שעה רביע קודם הלילה וכך מרן פסק בהלכה בשולחן ערוך סוף סימן תרצב סעב ד מי שהיה אנוס קצת ואינו יכול ללך לבית הכנסת וצריך להמתין עד אחר שקראו הקהל וקשה עליו לשב בתענית ואינו יכול ללך לבית הכנסת עד התענית לשם בתענית כל כך יכול לשמוע קריאת מבעוד יום לפלג המנחה על מעלה הגעה אבל אסור לאכול קודם שישמע קריאת המגילה אפילו התענית קשה עליו כלומר מרן מתיר לקרוא את המגילה מפלג המנחה אם באמת הוא לא יכול להחזיק מעמד בטום ולכן יקדים את תקיית המגילה עוד יום פלג המנחה ברמה מחדד את הדברים ואומר אבל אסור לאכול קודם שישמע קריאת המגילה אפילו אתענית קשה עליו כלומר ש אסור בגלל שמה יחספנו שנה ויתבטל מקריאה כשאמרו חכמים שלא יאכל ולא ישתה לפני קריאת שמע של ערית שמה ירדם קודם כל מדובר באכילה רגילה לא באדם שהתענה יום שלם ועכשיו אם הוא יקרא קריאת שמע אמנם קטנה אה אבל בגללת אסתר היא ירכה ואנחנו כל כך מדקדקים כל כך מדקדקים ביום הכיפורים בצאתו שרק כך שהוא יוצא שמי שחס וחלילה חלש שיאכל ישתה שלא יסתכן פתאום כאן מגלת אסתר אז אנחנו עושים שריר בלשון הסלנג ואומרים לו לא אל תאכל אל תשתה שמה תישן שמה תרדם אם הוא סובל מן התענית חזשה כן יסורה קודם כל שיוכל שתה רק מה יגיד לאחרים חס וחלילה מרדם שיירו אותי אני צריך לקרוא ק שמע יעזור בדרך זו אחרת אבל קודם כל הבריאות כי אין דין כזה בגמרא לעניין מגילת אסתר אלא הכל על דרך ההיקש על דרך ההקש אז ברור מעל הכל שבק אם הוא בציבור אין חשש כישלון כזה בכלל בציבור ילך יטעם שתלב הנה יבוא ישתלל מהציבור אחרי אחרי איזה כוכבים יקרא אין שום בעיה אלא אם מדובר ביחיד בבית אז שיעשה לו יעשה לו שומרים מס יעשה שעון מעורר אלה אחד דברים אם באמת שהוא סובל מבחינת התענית כי כאמור חמץ סכנתה מיסורה וכל כך הקפידו חכמים בדברים האלה וכאן פתאום אנחנו מאוד מאוד מחמירים באמת הפרי חדש בסוף סימן תש"ב מביא את הדין של השולחן ערוך והוא מביא שהמקור של הדין הזה מתרומת הדשן שלמד כן מה שכתבו התוספות ברש ברכות בשם רבנו תם דל בשביר הל בזמן תפילת ערבית מפלג מנחה או למעלה הוא הדין קריאת שמע כלומר רבנו תם בשם רי אומר שאפילו קריאת שמע אפשר להקדים אותה למפלג המנחה אומר הפרי חדש ודבריו דחויים מצד רוב הפוסקים שחולקים עליו הרבנות תם והפסק האמיתי שזמן קריית שמע משעת את הכוכבים או כמו שכתב שמ סעד וכל שכן במגילה דמפקינן לה מקרא כתיב ולילה ולא דומה לי ופרק שני דמגה אמרינן והקלן כמשן איזה כוכבים לאב לילה הוא ולכן הדבר כשמש שאין לסמוך על הוראה זו ואין לקרוא את המגילה אלא משעסת את הכוכבים וכל שקרה קודם לכן לא עשאה ולא כלום וברך ברכות לבטלה וכבר כתבתי את זה בסימן תרטז דומה שהפרי חדש מבטא נכון את שיטת רבנו שקריאת שמע רק מצד הכוכבים קריאת שמע של ערבי מגילת אסתר של לילה רק מצד הכוכבים קריאה לפני כן לא יוצאים דעוה בזה ברכות ולכן אין ספק שבתענית אדם שלא יכול יגמור צד הכוכבים יטעם ישתה ואחר כך יקרא כדי שלא יקרא שלא בזמן ומצד שני שלא יסתכן, שלא יפגע בבריאותו. זוהי נראית ההוראה של רבנו בשונה מההוראה של השולחן ערוך. כתוצאה מההוראה של השולחן ערוך, הרב אורד יוסף מורה הובה שאם באמת יש במקום שאי אפשר לקרוא את המגילה בית הכנסת בליל פורים, כגון בזמן מלחמה או במקום שיש סכנה לצאת לרחובה של עיר בלילה, מותר לקרות את המגילה. בערב פורים אחר פלג המנחה בברכותיה ועדיף לעשות כן מאשר לקרוא את המגילה כל אחת בחידות בביתו לאחר צת הכוכבים אין ספק זוהי שיטתו לאור שיטתו של מרן והועיל והרב יוסף נאמן ואיך קוראים אחרי מרן בכל דבר ועיקר אז הוא אומר אם נניח מתקשים בסדרות בעותינו מרובים להתעסק בית כנסת ולקרוב קינת מגילה מחשד צבע אדום וכולי אז מותר שיקדימו יום אם עדיין נניח הם יכולים ואין חשש שהם שיצא באדום אז שיקראו את זה ברמעם מדת מלך מפלג יום מאשר א ביחידות בבית אבל לפי רבנו אפשר לקרום פלגיום בלי ברכות כדי שתהיה תחושה של ברבעדת מלך אבל לחזור כיחיד ולקורעה בברכה אחרצת הכוכבים כי זהו זמנה עדי רבי חנ בןש