תורה שבע"פ

ברצוני לשאול את מארי מה פשר אגדות אלה בתלמוד, וכיצד ניתן לפרשאותן ברוח ההגות הרמבמית. "האי איתתא דחזיא חיויא, ולא ידעה אי יהיב דעתיה עילוה אי לא יהיב דעתיה עילוה, תשלח מאנה ונשדייה קמיה, אי מכרך בהו - דעתיה עילוה, ואי לא - לא יהיב דעתיה עילוה. מאי תקנתה - תשמש קמיה. איכא דאמרי: כל שכן דתקיף ליה יצריה. אלא, תשקול ממזיה ומטופרה ותשדי ביה, ותימא: דישתנא אנא. האי איתתא דעייל בה חיויא, ליפסעה ולתבוה אתרתי חביתא, וליתי בישרא שמנה ולישדי אגומרי, וליתי אגנא דתחלי וחמרא ריחתנא, ולותבו התם וליטרוקינהו בהדי הדדי, ולינקוט צבתא בידה, דכי מירח ריחא - נפיק ואתי.

שלום רב!
ידוע לכל שרבינו שאב רבות מכתביו של הפילוסוף אריסטו והעריכו עד מאוד (כמו כל המלומדים בימי הביניים), אך במאות האחרונות התברר שרוב רובם של דברי אריסטו הם טעיות! ואפילו בדברים שהיה אפשר לדעת בזמנם הוא טעה.. והשאלה היא איך היה רבינו מתייחס אליו, אם היה חי בזמננו, רצוני לומר איך אנו ההולכים לאורו של הרמב"ם אמורים להתייחס לקטעים אלו בספריו? והאם לא יותר הגיוני שנלך ב'שיטתו' של רבינו וננסה להתאים את התורה לשכל כמו שהוא עשה בזמנו, רק עם חכמי זמננו (כי וודאי שכך היה עושה רבינו לו היה חי כיום)?

שלום עליכם. האם בקטע הבא מזבחים ד ע"ב מתפרשת המילה תיק"ו גם כן כתשבי יתרץ קושיות ואבעיות?

שלום לרב

למה מתכוון הנשר הגדול כשכותב: "כל הכוכבים והגלגלים, כולם בעלי נפש ודעה והשכל הם"? (יסודי התורה)

לכבוד הרב שלום וברכה.
לפי הבנתי מסופר בגמרא על מעשי בר כוכבא, שכאשר רצו להתקבל לחילותיו אנשים, היו נדרשים לקצוץ את בוהנם, ולאחר שאמרו לו "עד מתי תעשה את ישראל בעלי מומים" הוא החליט שתנאי הקבלה יהיו לעקור ארז מהלבנון. לפי הידוע לי, כיום אפילו הטרטקטור הכי חזק אינו מסוגל לעקור ארז. האם בסיפור זה יש הגזמה או שצריך להבין אותו כמו שהוא.
תודה רבה מראש.

קיבלתי את תשובתך.
תודה אבל מהו התוקף של תקנות וגזירות שתיקנו בתי דין לאחר חתימת הגמרא, הרי רק לבית הדין הגדול יש זכות לחדש בתורה דין חדש או לגזור גזירה? מהיכן נובע התוקף אפילו לבני אותה קהילה .? האם יש "סתם" מיצוה לשמוע לכל הנחייה של רב .? גדי בן יוסף

בגמ' ברכות נאמר אם באו יסורים על האדם יפשפש במעשיו... לא מצא יתלה בביטול תורה... לא מצא אלו יסורים של אהבה. המהרש"א בחידושי אגדות מעיר איך פשפש ולא מצא הרי אין צדיק בארץ... אלא שלא מצא עוון גדול, אז חוזרת הקושיא למקומה בשנית, הרי לפי שאלת המהרש"א הפותחת אין אפשרות לצאת מעניין העוונות לגבי הייסורים כי אין צדיק....
רציתי לטעון דבר בכוון אחר לדברי המהרש"א ולשמוע מה דעת הרב בעניין. חיוב מצות לימוד תורה קיימת לעד ואינה נפסקת אפילו לרגע אחד, שנאמר והגית בו יומם ולילה (לגבי דרשת הגמ' את הפסוק ראה דברי הרב י.

שלום לרב ולתורתו. אשמח לשאול שאלה, גם אם נראית לי אבסורדית, לגבי אגדתות שבגמרא. חבר שלי אמר שקרא בהקדמת תוס' י"ט לאיזו מסכת, וכן במהרש"א במסכת בבא בתרא, שכל האגדתות שבגמרא הן נכונות כפשטתן. דהיינו מה שראה רבב"ח צפרדע שבלעהּ תנין שבלעתו עורב וישבה על עץ וכו' זה באמת היה בפשט. אני אישית קראתי את המהרש"א ושם הוא מפרש שמדובר בישמעאל וכו' ולא ראיתי שום אִזכור לגבי האגדתות שהן אמת כפשטן. אשמח אם הרב יענה לשאלתי האם האגדתות מהסוג שהצגתי הן אך ורק משל ונמשל או שגם היו כפשוטן. כל טוּב שבעולם.

שלום לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א בשנה הבאה בע"ה אני אלמד בישיבה גבוהה. הלימוד בישיבה הוא לימוד אשכנזי רגיל. כששאלתי רב האם יש פירוש של חכם תימני על הגמרא הוא ענה לי שלא ממש צריך כי אם לומדים מהגמרא של הרב עמר זצ"ל אז אפשר להבין את הראש התימני, וכמו כן הדבר יעזור לי בלימוד שכמו שהרב קאפח זצ"ל כתב בכתבים ב' על חשיבות מסורת ההגיה של הגמרא, למידת המילים בארמית בדיוק וכשיודעים מה זכר ומה נקבה מה יחיד ומה רבים, הגמרא הופכת מדבר חיצוני, דבר קשה לחלק ממך, אתה יותר זורם עם הגמרא, נשבר מחסום מסויים וגם שזה מעין חצי פירוש לגמרא. שאלתי היא כזאת, האם כדאי לי ללמוד שנה הבאה עם הגמרא המנוקדת?

שלום למו"ר הרב רצון הי"ו (שאלה זו שאלתי רב אחר לפני כשבוע מפני שלא היה ניתן להעביר אליך את השאלה, בכל אופן תשובתו היתה שאינו בקיא) כידוע רבנו חילק את המצוות ל -5 חלקים (בפירוש המשנה).3 הראשונות דאורייתא והשניים האחרות דרבנן (גזרות, תקנות ומנהגות). הרמב"ם בספרו ההלכתי מ"ת מביא הלכות "מפי השמועה"- סה"כ 170הלכות, וכן הוא מביא את הלכות "מפי הקבלה" סה"כ 80 הלכות.