שנת אבל
אנו אמורים לחתן את ביתנו היקרה בעוד כחודש וחצי, אך אשתי נתונה בשנת אבל על מות אביה. האם תוכל להשתתף? מה לגבי הסבתא והדודים? יורינו הדרת כבודו תשובתו
בשעת החופה - כן. במהלך השמחה - לא כסועדת, אלא כמסייעת, לראות מה חסר לאורחים. הסבתא והדודים - כל שחייבים באבל י"ב חודש, דינם כדין אמך. הסבתא, מותרת כי אבלה שלושים יום.
תכנים לקריאה נוספת
שאלת שלום
"בדיני אבלות "אין שואלין בשלומו" מה הכוונה, שאסור להגיד לו שלום או שאסור לשאול אותו מה שלומו?
מהם סייגי הרב באוצר בית דין, גיור בימות המשיח, תפילה ואירועי שמחה באבלות?
1. האם על הנוהגים כדעת רבנו לעשות מנוי לאוצר הארץ?
רב היישוב שאני גר בו, רב אשכנזי, מאוד ממליץ על כך לחיזוק החקלאות היהודית השומרת על שנת השמיטה. אגב, אצלנו, בשומרון, אין כלל אפשרות לקניית פירות וירקות מחו"ל.
2. דעת מקרא על ספר יחזקאל מז, כב מביא גמרא "אין מקלים גרים לימות המשיח" (יבמות כד ע"ב ועוד), אבל רבנו בהלכות אסורי ביאה פרק יג הלכה ד פסק "וכן לדורות, כשירצה הגוי להכנס לברית...". מהו הנכון?
הרי נבואת הנביא ע"ה משנה את ההלכה.
כרטיס אדי
האם אסור בתכלית האיסור לחתום על כרטיס זה? וכי מה לי חתימתו או אי חתימתו? שהרי בכל מקרה יש שם תנאי שאני מסמן: "בתנאי שאיש דת מטעם המשפחה ו/או המשפחה עצמה מאשרים" אז מה אכפת לי? שהרי אם יש לנו חולה מסוכן מצוה להצילו באברי המת (כפי שציינת בעבר) רק אמרת שאין על המת שום זכויות או חובות ואין הוא יכול לצוות וכו'. אז אם אפשר להציל חיים אז כן מותר לקחת - אבל לתרום אסור? ואולי הייתי משנה את המילה, כי "תרומה" בעניין זה קצת לא מובנת כי אין המת יכול לתרום...
האם מותר בימי "בין המצרים" לאכול בשר ולשתות יין?
האם זה ברמת איסור הלכתי שיש לו בסיס בתלמוד או מנהג חסידות של יחידים בעדות מסוימות? על איזה תקופה חל?
האם על שבוע שחל בו ט' באב ואולי מר"ח אב ואפילו לכל שלש השבועות?
האם בני תימן הנוהגים לאכול בשר חוץ מבסעודה המפסקת, מחויבים להתאים מנהגם לשיטת השו"ע?