כיצד מתכוננת אבלה בתוך השבעה לשבת לפי תשובת הרב?
לגבי אבלה. כיצד ומתי יכול להתכונן לשבת?
הלכות הכי בסיסיות ללא חומרות. היא חילוניה...
אנחנו יודעים שבגללנו נטל ה' את הנשמה הזו כדי לזעזע אותנו ולכפר על עוונותינו. כמה שערים יפתחו לרזיאל ע"ה בעולם האמת מכל כיוון. מחובתנו כל בית ישראל לבכות. אנו מתפללים לקב"ה שינחם את האבלים בנחמה שלימה ולא יוסיפו לדאבה עוד ויגדור בעד פרצתם. ובזכות המנוח יצאו מתוככם מאורות אדירים כמו המנוח שהתבקש לישיבה של מעלה. עם ישראל יתעורר באחדות ישראל אהבת התורה ואהבת ארץ ישראל שהיו ברזיאל. תנוחמו מן השמים.
לגבי אבלה. כיצד ומתי יכול להתכונן לשבת?
הלכות הכי בסיסיות ללא חומרות. היא חילוניה...
כבוד הרב שלום וברכה!! לפי שיטת רבינו כאשר אדם נוכח בשעת יציאת נשמה עליו לקרוע לעומת זאת יש מושג "חליצת כתף" שאיני מבין האם הוא תחליף לקריעה ויש נוהגים להניח יד ימין על הראש (הזרוע) כמו כן שמעתי על מנהג - גילוי מצבה מאיפה לקוח מנהג זה
שאלו השואלים לרגל פטירתה של האישה הגדולה הנערצת ובצדק, רונה רמון ז"ל, אשר לפי מה שנאמר בתקשורת היא צוותה שישרפו את גופתה. והשואלים שהם שלומי אמוני ישראל שנוהגים לפי ההלכה שואלים, מה עמדת ההלכה ביחס לשריפת גופת נפטרים?
בשנים האחרונות, לצערי, ראיתי שקיים נוהג במקומותינו - במיוחד בעדה התימנית - שאבלים היושבים בשבעה משתמשים במערכות הגברה ( כמו שנהוג בחינגא – להבדיל אלף הבדלות) כדי שרבנים ואישים אחרים הבאים לומר דברי תורה ודברים אחרים לגבי הנפטר לאורחים המבקרים. לטעמי, דבר זה צורם "תרתי משמע". צורם לאוזן וצורם מבחינת מעמד המקום. במיוחד, צרם לי כל כך לראות את הבן אומר תפילה וקדיש כשהמיקרופון ביד אחת והסידור בידו השנייה. איני מדבר על הפרעה לשכנים באיזור מגורים צפוף אוכלוסין. מה דעת רבנים על נוהג פסול זה, לדעתי וטעמי? האם יש מקום להוציא קול קורא נגד תופעה זו ?
שלום לכבוד תורתו
במסכת מו"ק כ"ח ע"ב כתוב: "אין מנחמין רשאין לומר דבר עד שיפתח האבל", ונפסק ברמב"ם ושו"ע. שאלתי היא על מנהג תימן שבכניסת המנחמים למקום בו יושבים האבלים, פותחים המנחמים באמירת "תנוחמו מן שמים", כיצד פותחים המנחמים בדיבור לפני שפתח האבל?
אוסיף שהלבוש ביאר את טעם ההלכה הנ"ל בכך ששייך לנחם רק לאחר שהאבל הביע צער, אך אם לא הביע צער לא שייך עדיין לנחמו. אם כן גם מצד הטעם ישנו קושי על מנהג תימן.
כבוד הרב שלום וברכה
מיזה מספר שנים אני מקיים חוג תהילים לילדי הישוב - "מתמנה" בשבת
לפני אמירת התהילים אני אומר זאת לע"נ אבי מורי ז"ל שנפטר לפני כ-10 שנים.
היה מי שאמר שלא רצוי לנאמר לע"נ.
מה תשובתך
שלום לכבוד הרב.
רציתי לשאול מספר שאלות בנושא האבלות-
1-האם יש היתר הלכתי לשמוע מוזיקה בשנת אבל על הורה, כאשר בשאר השנים שומעים מוזיקה למרות חורבן בית המקדש (שלפי הרמב"ם גם זה אסור?) כלומר שאם שומעים למרות החורבן - זה נפקא מינא לאבלות על הורה?
2-אם זה לצורך פרנסה-כלומר העברת שיעורי מחול (כאשר המקצוע החל בתוך השנה, בדיעבד מותר להמשיך עם זה?)
סבתא שלי נפטרה בד" סיוון ונקברה בה" בסיוון בערב החג"ואז התבטלה השבעה בגלל החג. השאלה שלי זה מתי מסתיימים השלושים לאבא שלי שאבל על אמו? ואיך החשבון בדיוק? מתי יכול להתגלח ולהסתפר? מתי עולים לקבר? ישמח מאוד אם תענה לי לפי הפסיקה התימנית.