גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן
שלום לכבוד תורתו,
אשמח מאוד לדעת,
האם בכוח חכמים/צדיקים להציל יהודי מדינה של גיהנם,
גם אם זה לא זכה ועשה תשובה שלימה ואמיתית טרם מיתתו?
תודה רבה מראש
שלום כבוד הרב
רציתי לשאול את הרב האם אנו בני אדם יכולים לדעת מהי הסיבה שה' ברא אותנו
אין אנו יכולים לדעת מדוע ה' ברא את הבריאה, אבל אנו יכולים לדעת מדוע ה' ברא את האדם כפי שבראו, בצלמו, שבכך הוא מיוחד מן הנבראים. ובייחודו זה, לטובתו, ועל פי תורה מן השמים, יוכל להשיג את ה', ולחיות חיי אמת ונצח בעולם האמת והנצח, בנפשו השכלית.
שלום לכבוד תורתו,
אשמח מאוד לדעת,
האם בכוח חכמים/צדיקים להציל יהודי מדינה של גיהנם,
גם אם זה לא זכה ועשה תשובה שלימה ואמיתית טרם מיתתו?
תודה רבה מראש
לק"י
לכבוד הרב,שלום.
השאלה הבאה היא בירור של אמת,ח"ו לא אחרת אלא 'ברירת אוכל' בלבד !
שב ומקשה על כך שרבינו ומארי קאפח זצ"ל התמקדו ביתר שאת התרו התריאו והתריעו שאדם יברר היטב יחסו לאחר ולא יגע כהוא זה ממידת החנופה.
כואבים ומצטערים ששרי תורה נפטרים לבית עולמם אך סמוכים בהנהגתו של מי שאמר והיה העולם.תמיד , זה גבוה והרבה יותר !
מי שמחק חלקית (מצד שמאל לימין) את השם: 'אלוה' עד שנותר השם: 'אל' - האם עבר על לאו שלא לאבד שם מן השמות הקדושים ולוקה מן התורה?
האם בשיקולי הפסיקה רשאים להתחשב בעובדה שבימינו החשש לשחיקת סמנים כמעט ולא קיים?
הניתן להגדיר את התוספים כמאכלי הבריאים שלדעת הרמב"ם והשו"ע מותר להשתמש בהם בשבת גם לצרכי רפואה?
האם ההיתר לשימוש בתוספי מזון בשבת מותנה ביעודם רק כשהם משמשים כתחליף מזון ולא כמחזקים?
שיעורים באגרות הרמב"ם אגרת לר' עובדיה הגר תשובה ג
לכבוד הרב
1. האם המצוות "לא תסור" "אחרי רבים להטות" וכו' חלות גם על ענייני אמונות ודעות ופרשנות שאין בהם נפקא מינה למעשה? היינו האם סנהדרין גדולה מוסמכים להכריע הלכה בענייני פרשנות ואמונה שאין להם שום נפקא מינה לדינא? (כגון איך יראו הדברים בימות המשיח, האם יש גלגול נשמות, באיזה גיל הכיר אברהם אבינו את בוראו)
2. האם החולק על סנהדרין בענייני אמונות ודעות או פרשנות שאין בהם נפקותא הלכתית יחשב לזקן ממרא שחייב מיתה?
כשהיסטוריונים רצו לבטא מהי רודנות, הם ציינו שליט אחד שאמר: "המדינה זו אני". זה היה ביטוי שמצביע עד כמה היה אותו שליט רודן ששלט באופן מוחלט. אין מה לעשות, ואין מה לפעול. ברור שכולנו סולדים ופוחדים, חוששים מפני שלטון רודני. לצערנו ולדאבון לבנו, כיום יש לנו חשש גדול מאוד מפני גורמים ליברליים ומשפטנים שונים, אשר טוענים, למעשה: "הדמוקרטיה זו אנחנו".
האם קשור למה שכינו חז"ל "סירונית" שחציו דג וחציו אשה?
מה ההשפעות של מציאות כזו לגבי דינים שונים בהגדרת אדם, למשל לגבי טומאת יולדת?
האם מדובר באותם פעמים שחכמי ישראל מתכוונים להעביר לנו מוסר השכל באמצעות סיפורי אגדה?