תפילה
בערב שבת קודש פרשת פקודי אמרו את הפיוט בר יוחאי ואז ראש הציבור התחיל מ "שלושה דברים" ואחרי עלינו לשבח אמרתי שלא נכון לעשות כך כי אם "אין זמן" לא אומרים את הפיוט ומתחילים " במה מדליקין" או מ "שלושה דברים" האם נכונה הייתה הערתי או שאינו משנה כל כך? ברוך תהיה
אכן מנהג אמירת במה מדליקין קדום מאוד, והיו קהילות במצרים שקבעו ברכה על אמירתו, כי יש חשיבות לאמירתו גם לעניין הכופרים בתורה שבעל פה. ולכן אין לבטלו. ורק אם השעה דחוקה ביותר, יש לומר משלושה דברים. ועל כל פנים אין לעמת בין אמירתו לבין המנהג היותר מאוחר לומר את הפיוט בר יוחאי. ואם יש מנהיגות שקולה, היא תוכל לקבוע לעצמה מדדים למקרים שבאמת השעה דחוקה ביותר, מה לומר ומה לא לומר. אבל אם אין מנהיגות שקולה, הרי הכל יתנהל על פי רגש, ובדרך שאינה מושכלת. ובנסיבות כאלה, יש פוטנציאל של מתחים ופגיעה בשלום, ולכן הנח להם.
תכנים לקריאה נוספת
שליח ציבור
לק"י
לכבוד מו"ר שליט"א
א. מאיזה גיל אדם יכול לשמש שליח ציבור ?
ב. ראיתי בהלכה הגדרה "משיתמלא זקנו" - מה הכוונה ?
ג. מהו מנהג תימן בנושא ?
ד. האם הסבב שאנו נוהגים , שמזמינים עפ"י תור את המפללים להיות ש"צ
, נחשב לש"צ קבוע או שמא ההגדרה במקרה כזה אקראי ?
תודה רבה
רועי
סידור התפילה בחגים ומועדים
שלום וברכה בבית הכנסת בו אני מתפלל נוהגים בתפילת ערבית בחגים ומועדים ל"סדר את התפילה". הצורך במקור כאשר היו מתפללים בע"פ ולא היה בנמצא לכל מתפלל סידור לאותו מועד או חג מובן. אולם, האם גם כיום כאשר לכל מתפלל ישנו סידור ובו התפילה המדוייקת לאותו חג או מועד יש צורך לעשות זאת ואין בעצם סידור התפילה טורח ציבור? ומה לעניין מס' וידויים שיש להשלים ביום הכיפורים ואחד מהם הוא בזמן סידור התפילה. לתשובתך אודה.
ש"צ הנוהג לקרוא הלל בברכה בליל פסח, האם מי שאינו נוהג כמוהו רשאי לענות אמן אחר הברכה?
איזה מעמד נתנו חכמי ישראל לאמירת ההלל ומהם הביטויים שנתנו ע"מ לבסס מעמד זה?
מהו מקורו של המנהג לגמור ההלל גם בתפילה בליל הפסח (ליל הסדר)?
האם מעמדו של ההלל שנאמר במקדש בעת הקרבת קרבן הפסח נחשב כמעמד ההלל שיש לברך עליו?
קיצור בתפילה בשעת הדחק ואמירת "בר יוחאי" לילד
שלום לכבוד הרב!
ברצוני לשאול שתי שאלות בנושאים שונים:
א. מה עדיף במידה ובתפילת שחרית הציבור דחוק בזמן ונאלצים לקצר - האם עדיף להתפלל תפילת שמונה - עשרה לחש וחזרה ולוותר על התחנון, או להתפלל תפילה אחת (בקול) ולומר תחנון?
ב. בקשר לאמירת "בר יוחאי" בערב שבת: ידוע כי אבותינו נהגו לכבד את הזקן ו/או המכובד בציבור באמירת פיוט זה. עם זאת, אנו מתפללים בבית כנסת חדש, וברצוננו להנהיג אמירת פיוט לילדים מתחת לגיל בר - מצוה ע"מ לחנכם ולחזקם במנהג אבותינו. יורנו הרב, האם מבחינה הלכתית יש במנהג זה בעיה כלשהי?
הפיסוק בתפילה
שמתי לב שישנו פיסוק בסידורים של התימנים במעט מקומות שונה משל הספרדים והאשכנזים.
למשל בתפילת ערבית הפיסוק אצל התימנים הוא "אשר בדברו מעריב ערבים, בחכמה פותח שערים, בתבונה משנה עיתים" וכו' .
בניגוד לספרדים שמנקדים "אשר בדברו מעריב ערבים בחכמה, פותח שעריםבתבונה, משנה עיתים" וכו' .
כמו כן אצל התימנים בתפילת שמונה עשרה מנקדים "והשב העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל, ותפילתם" וכו'
מניין רחוב בימי הקורונה
אני גר בירושלים ישנו מניין שמתקיים ברחבת החנייה , הרחבה גדולה מאוד, המרחק בין המתפללים גדול. האם אפשר להצטרף? לאחד השכנים יש גם ספר תורה. איך להתנהג?
תפילה
לק"י
שלום כבוד הרב,
א. כתב רבינו שהאוכל וידיו לוטות אינו צריך נטילת ידיים. האם אותו הדין תקף לתפילה והמתפלל וידיו לוטות אינו חייב נטילה לפני התפילה?
ב. כתב רבינו בהלכות תפילה: "המתפלל כורע חמש כריעות בכל תפילה ותפילה" ובהמשך כתב: "כריעה האמורה בכל מקום, על הברכיים". מדוע איננו כורעים כפסיקת הרמב"ם?
ג. כתב רבינו: "קידה, על אפיים; השתחוויה--זה פישוט ידיים ורגליים, עד שנמצא מוטל על פניו על הארץ." ובהמשך: "כשהוא עושה נפילת פנים אחר תפילה, יש מי שהוא עושה קידה, ויש מי שהוא עושה השתחוויה; ואסור לעשות השתחוויה על האבנים אלא במקדש...". מנדוע איננו נוהגים כך?
תפילה
מדוע אין מזכירים יעלה ויבוא בתפילת מוסף של החגים?