תפילה אחת בעשרת ימי תשובה
מה יעשה היחיד כשמתפללים תפילה אחת בעשרת ימי תשובה?
כיצד ישתלב עם אמירת נוסח ובכן.
לכבוד הרב רצון ערוסי האם התימנים יכולים להגיד לפני תפילת שחרית ומנחה "פתח אליהו". שה' ישלח לך ברכה ופרנסה והצלחה מרובה בכל מעשה ידיך אמן
באופן פרטי, כן. באופן ציבורי לא. כי יש מסורת וצריך לשמור עליה. מה גם, שפלוני ירצה להוסיף תוספת זו, ואחר תוספת אחרת, ואחר יתנגד לתוספות. ודבר זה גורם למחלוקת, והיא ראשית לעוד שינויים.
מה יעשה היחיד כשמתפללים תפילה אחת בעשרת ימי תשובה?
כיצד ישתלב עם אמירת נוסח ובכן.
לכבוד הרב אני מתעורר בבוקר לפני הנץ החמה ואחר עלות השחר
1) האם אני יכול לקרוא ק"ש קודם התפילה למרות שהתפילה היא עם הנץ?
2) אם אני כן יכול לקרוא האם אני צריך להתכוון לצאת ידי חובת ק"ש? או שמא קריאה זו תפטור אותי מחיוב הקריאה סמוך לתפילה?
3) אם אני לא עתיד להתפלל 18 עם הנץ, אלא אחרי הנץ, האם לקרוא ק"ש עם ברכות בזמנה או רק ק"ש ללא ברכות? ואם אני קורא עם ברכות קודם הנץ, מה אני אעשה בתפילה עם הציבור?
תודה רבה ויום טוב
שלום לכת"ר. אמר 'ותן טל ומטר' בין איסורו שלחג לשבעה במרחשון, האם צריך לחזור? האם פוסקים כמו הרב עובדיה יוסף שלא יחזור כיוון שאין כאן קללה (רק התחשבות בעולי הרגל), או כמו 'כף החיים', שכיוון שלא תיקנו צריך לחזור (אף שלא סימן קללה)? תודה, ובברכת חורף בריא!
לרבנו יש סוף זמן תפילה או סוף זמן קרית שמע?
אם כן, מה הנ"מ? לא אומרים ברכות ק"ש? או לא אומרים את הזמירות?
בעניין הלל בקורי לפי הרמב"ם. התפללתי בביכנ"ס שנוהגים הלל בחנוכה בקירוי, אבל הם אמרו את ההלל בחיפזון, מהר מהר, הללוליה, הללויה.
אבל הלל זה שירה, שכל הציבור אומר יחד את ההלל כמו בפסח עם נעימה.
לדעתי, הכוונה של הרמב"ם שיאמרו בנחת, לא בחיפזון, כפורקי עול.
יש ציבור שממהר לעבודה ואין סיכוי שישתפר.
יתרה מזו, הרמב"ם איש ההיגיון והשכל הישר בלחץ זמן עדיף שיאמרו בשירה ביחד.
כפי שהעיר בעניין תפילת לחש וחזרה, שזו המצווה שבתפילה, בתנאי שלא ידברו בחזרה, העדיף שיתפללו תפלה אחת שהציבור עוקב אחרי שליח הציבור.
ביישוב שלנו יש רק מניין אחד של שחרית ( מניין מצומצם) רוב המתפללים במניין זה, עובדים מחוץ ליישוב ולכן אנו נאלצים להתחיל ברוך שאמר בשעה 05:30.
מה דינם של מיעוט המתפללים שאינם עובדים, האם צריכים לחזור ולהתפלל לאחר הנץ.
(ללא המיעוט שלא עובד, לא יהיה מניין שחרית)
כבר בתקופת רבינו הרמב"ם נהגו 2 המנהגים הנ"ל. מהו, אם כן, מקור מנהג יהודי תימן?
למנהג שאר העדות, האם אין חשש להוצאת לעז על הספר הראשון שכביכול יש בו פסול?
מדוע שינו יהודי תימן במנהגם הנוכחי מדברי התלמוד הירושלמי שאין להוציא ספר שני אלא עד שמחזירים ספר הראשון למקומו?
שלום הרב.
מה טעם ההיתר להשיב לתת שלום בקריאת שמע, כל מצב לפי מעמד האנשים.
נראלי משום כבוד האדם העובר, שכן מובא שם אביו או מלך, ואותם חייבים לכבד.
ומסקנה, מה הטעם, ואם הטעם כמו שכתבתי, האם חייבים לתת שלום, אפילו כאשר אותו אדם לא רוצה להפריע לו בקריאה?(למשל מלך, שלא יכול למחול על כבודו)
מדוע אין מזכירים יעלה ויבוא בתפילת מוסף של החגים?