לחם משנה ויו"ט
שלום לרב בהמשך לתשובת הרב כי יש לחם משנה לפי התימנים ביו"ט, האם זה מעכב, כלומר חייבים או שרק אם יש אז צריך לשים?
בתודה
לכבוד הרב האם שייך להחמיר במוצאי יום טוב כרבינו תם למרות שהדלקה לצורך יום טוב איסור דרבנן?
הבעיה אינה רק להדלקה, אלא ובעיקר לכיבוי.
שלום לרב בהמשך לתשובת הרב כי יש לחם משנה לפי התימנים ביו"ט, האם זה מעכב, כלומר חייבים או שרק אם יש אז צריך לשים?
בתודה
קראתי בהלכות של הרב עובדיה שעל התימנים להדליק נרות ביו"ט כמו בשבת. הנימוק הוא, שכתב הרמב"ם שבגלל החובה לענג את יו"ט ולכבדו כמו שמצווה על שבת לענגו, משום שנאמר בו "מקראי קודש", וביו"ט גם נאמר "מקראי קודש", ומכיוון שהדלקת נרות בשבת יש בה משום כבוד השבת ועינוגה כך גם ביו"ט. מה ההלכה לפי הרב קאפח זצ"ל וכיצד עלי לנהוג?
תודה מראש, יאיר גיאת
שימוש בבויילר וסחיטת פירות האם מותר לתכנת שעון שבת לדוד חשמל שידלק ביו''ט ויחמם.
האם מותר להתרחץ כל גופו במים שהוחמו בדוד חשמל שנדלק מאיליו ע''י תכנות?
האם כשתכנת את הדוד שיפסיק את פעולתו סמוך לשבת יהיה מותר להתרחץ במים אלו בליל שבת.
מקורות - שביתת יום טוב פרק א' הלכה טז' סחיטת פירות - שביתת יום טוב פרק א הלכה ד ואילך
האם צריך להקפיד על כשרות לפסח על כוסות חד-פעמי מנייר.
מהו האות המיוחד שבשבת והאם השבת מצטמצמת רק לאיסורי מלאכה וכיו"ב?
מה הקשר בין יהדותו לבין אי שמירת יו"ט, האם בגלל זה נדון אותו כגוי או כישראל רשע?
האם דינו של יום כיפורים זהה לדין השבת, מה יום הכיפורים מאותת לנו?
לאור דבריי הרב בשיעור ביום שיש האחרון:
האם הדלקת נר ביום טוב שחל להיות בערב שבת לצורך השבת
לא נחשב נר של בטלה אף שהחשמל דלוק?
בשו"ת מהדורת בלאו סימן קכה משיב רבנו לשואל "ומהיות ישראל בעיר מן הערים הקרובות לירושלים באותה העת לא יתחייב, שהיו השלוחים באין לשם, לפי שהיו (אולי) יחידים או היה שם חרום בדרכים, או היו הגוים מונעים השלוחים מלהכנס לאותם מקומות. ואין העיקר בזה הענין אלא המנהג (לב), לפי שכל מקום הקרוב לירושלים עד שיוכלו השלוחים להגיע (לשם), אם היה המנהג אבותיהם תמיד מדור לדור (לעשות) יום אחד, יתמידו בזה, ואם היו שני ימים, יתמידו בזה...".
השיעור עסק בנושאים הבאים:
1. ממתי חלה חובת הקידוש בבוקרו של יום השבת ומה נובעת חובה זו.
2. ההבחנה בין קידוש שבו יוצאים ידי חובה לבין קידוש המתיר טעימה.
3. ממתי אסורה הטעימה לפני הקידוש וכן מה נאסר בטעימה לפני הקידוש.
4. המנהג בתימן
מקורות: פסחים קא. קה. קו. רמב״ם הלכות שבת פרק כ״ט הלכה ה,ח,י.
א. רבנו כותב בהלכות סוכה: "אבל דופן שלישית לא יעשה אותה בכלים ביום טוב לפי שהוא מכשיר הסוכה ואין עושין אהל עראי ביום טוב". האם הכשרת הסוכה לישיבה בחג היא הבעיה ואסור להכשיר סוכה פסולה ולפסול סוכה כשרה ביו"ט גם אם אינו בונה כלום או שבכל מצב עשיית דופן שלישית ואפילו בבית נחשבת עשיית אהל עראי ואסורה בשבת ויו"ט?
לק"י ד יט מרחשון תשע"ד
כבוד הרב רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
א') האם תרגילי גב או תרגילי ברך לצורך חזוק שרירים רפויים כשאינו עושה כדי שיזיע בגדר עימול שאינו דרך הבריאין שאסור בשבת?
ב') ואם אסור בשבת האם מותר ביו"ט היות שאין בו אסור טחינה?
בכ"ר
שמעיה אפל