ברכות קריאת שמע
שלום הרב.
אני רוצה להבין האם יש לענות אמן כשהש"צ מקריא את הסוף של קריאת שמע ישראל בתפילות שחרית וערבית? כמו כן האם עושים זאת בברכות שבין קריאת שמע לתפילת עמידה.
תודה מראש
שלום רב!
בשאלה דומה בעניין שנשאל כב' הרב הוא ענה "שמעתי שיש לו לחם דגנים משלו, ואם כן, יכול הוא להצטרף לזימון. ואם לא אוכל לחם דגנים כלל, אינו מצטרף לזימון של שלושה, אבל הוא מצטרף לזימון של עשרה." אציין כי ה"לחם" של חולי הצליאק אינו מחמשת מיני דגן. אומנם יש "פיתות" ו"לחמניות" אך הם עשויים מתערובות של קמחים שונים העשויים מתירס, חומוס ועוד. השאלה היא האם חולה צליאק יכול להצטרף לזימון כשאלו ה"לחמים" שהוא קובע עליהם את סעודתו?
לפי רבינו, אם אכן הלחם שלו הוא מקמח קטניות, הוא אינו מצטרף לזימון שלושה, רק לזימון עשרה.
שלום הרב.
אני רוצה להבין האם יש לענות אמן כשהש"צ מקריא את הסוף של קריאת שמע ישראל בתפילות שחרית וערבית? כמו כן האם עושים זאת בברכות שבין קריאת שמע לתפילת עמידה.
תודה מראש
לכבוד מו"ר שלום וברכה
האם קביעת סעודה על כובאנה מחייבת נטילת ידיים וברכת המוציא למנהגנו?
ראיתי שיש מי שכתב שהואיל וכובאנה נאפית בכלי סגור לעולם ברכתה מזונות...
כמו כן האם יש חילוק לעניין הברכה בין כובאנה פרווה (שדומה יותר ללחם במראה ובטעם) לבין כובאנה חלבית שיש בה חמאה ובמקרים רבים אף סוכר ודומה יותר לעוגה במראה ובטעם?
בברכה
אבישי קארו
בס"ד שלום רב לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. במציאות של מקום עבודה שיש בו רק שירותים ציבוריים ואין מקום אחר ליטול ידיים כגון מטבח:
1) איך עלי לנהוג בנטילת ידיים לסעודה/כריך?
2) איך לנהוג בנטילת ידיים לאחר צרכים קטנים/גדולים?
3) לאחר שסיימתי לאכול את הכריך ומטבע הדברים אני אוכל את כולו אני צריך לברך ברכת המזון ולא נשאר לי פת האם אני יכול לברך ללא לחם?
מהו שיעור אכילת פרס בזמן? (3 ביצים אבל בדקות...) האם אדם שקובע סעודה על בורקס או מאפים מבצק עלים גם עליו לטול ידיים ולברך המזון, או שזה כמו דבר שמטוגן בשמן עמוק כמו סופגניה למשל שאין לברך עליה המזון גם אם קובע סעודתו עליה?
ברכה זו לא נמצאה לא בתלמוד ולא בפוסקים. על בסיס מה, אם כן, הורה הרמ"א לאומרה בלא שם ומלכות?
היכן מצינו חיוב ברכה על פטור ממצווה? והאם אכן נפטר האב ממצוות חינוך הבן כשהגיע לגיל בר מצווה?
האם אימוץ מנהג שנוצר על בסיס מדרשי בלבד לא טומן בחובו סיכון לעבור על איסור ברכה לבטלה?
1 בהלכות אבל פ"ט ה"ז. (על ברכת השם). אחד השומע ואחד השומע מפי השומע, חייבין לקרוע. אם השומע מפי השומע שמע בלשון סגי נהור בלשון ברכה, "פלוני ברך השם" ולא בלשון קללה.
האם גם אז חייב לקרוע, או רק אם שמע בלשון קללה ח"ו?
2 על פי הרמב"ם. בתפילת שמונה עשרה, בברכת סלח לנו. האם יש סיכוי שאכן הקב"ה יסלח לנו על העוונות, אם נכוון היטב?
שלום רב לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי!
לאחרונה ראיתי סרטון של חייל שנמצא בעזה והגיע לבית קברות שקבורים בו חללים מימי מלחה"ע הראשונה. בית הקברות איננו יהודי אלא קבורים בו בני דתות שונות.
החייל מצא קבר אחד של יהודי וברך עליו את ברכת הראיה: "אשר יצר אתכם בדין וכו'.
א. האם נהג כשורה לפי דעת הרמב"ם?
ב. האם יש מס' מינימלי של קברים שעליהם נאמר בהלכה "הרואה קברי ישראל"?
ג. לעניין הרחקה מהקבר לדברי תורה: מתי מתייחסים למקום כבית קברות? האם כשיש למשל 3 קברים במקום שאיננו מגודר צריך להרחיק ד' אמות מהקבר או להתרחק יותר מזה?
עד מתי מותר לברך בשם ומלכות, אם לא ברך מיד שסיים, ונזכר מאוחר יותר?
1. ברכת המזון?
2. ברכת אשר יצר?
3. ברכות השחר? (לדוגמא, אדם שהתעורר ב 9:30 בבוקר, לזמן של היום לפי תל אביב, עד איזה שעה יאמר ברכות השחר אם נתחייב - כרבנו?)
4. ברכה אחרונה (נפשות / על המחיה)?
האם גר יכול לברך שלא עשני גוי?
תודה
לדעת הרמב"ם, המברך ברכה לבטלה - עובר איסור מדאוריתא או מדרבנן?
שלום כבוד הרב,
אנו נוהגים לפי משנת הרמב"ם וברצוני לשאול מספר שאלות: לפני מספר ימים טבלתי במקווה והבלנית "הכריחה" אותי לנטול ידיים קודם הברכה על הטבילה.
1. האם יש לנטול ידיים לפני הטבילה במקווה?
2. במידה וכן, האם לפני הברכה על הטבילה או אחרי?
3. ובכלל לגבי נטילת ידיים: מתי נשים צריכות לנטול ידיים והאם נכון שעפ"י הרמב"ם יש לברך ואז לנטול "עובר לעשייתו")?