נטילת ידיים והברכה
רציתי לדעת, אם לשיטת הרמב"ם קודם מברכים ואז נוטלים ידיים, ואם ראוי לפסוק כך להלכה, והאם יש הבדל בין נטילת ידיים של הבוקר לנטילה של אכילת לחם.
תודה מראש
שלום לרב 1" האוכל בשבת פירות וירקות אחרי הקידוש לפני הסעודה כמנהג עולי תימן האם צריך לברך ברכה אחרונה על הפירות והירקות? 2" האם אותו דין ביום חול כשאוכל פירות וירקות לפני הסעודה? 3" במידה ונטל ידיו בברכה משום דבר שטיבולו במשקה ואחר כך רוצה לסעוד בפת האם צריך ליטול ידיו שוב?
תודה רבה.
1-2. לא. כי אכילת פירות אלו, הם כאילו ראשית הסעודה וברכת המזון פוטרת אותם. כמו גם בליל הסדר שלפי הרמב"ם אנו אוכלים אחרי הקידוש כזית כרפס (לא חצי זית כמו השו"ע) ואין מברכים ברכה אחרונה, כי ברכת המזון פוטרת אכילה זו.
3. לא.
רציתי לדעת, אם לשיטת הרמב"ם קודם מברכים ואז נוטלים ידיים, ואם ראוי לפסוק כך להלכה, והאם יש הבדל בין נטילת ידיים של הבוקר לנטילה של אכילת לחם.
תודה מראש
שלום הרב, אני לומד לפי הספר הנפלא והמקיף "וזאת הברכה". בפרק ז', בפסקת "דין הביאו לפניו מאכל חדש - לבני ספרד" (עמוד 69) כתוב: "אכן לדעת המחבר כל שהביא לפניו מאכלים אחרים הם נפטרו בסתם דעת - כאילו התנה בפירוש שיאכל גם מכל מה שיביאו לו". מתוך קריאה מעמיקה של הפרק הזה אני מבין שהציור הבא אפשרי לבני ספרד: הבעל אוכל במבה (בירך שהכל - לפי הספר). פתאום באה אשתו ואומרת לו שיאכל את הבשר במקרר. הוא משיב לה שהוא אוהב במבה באותה מידה, אבל היא מתעקשת. הוא הולך למקרר ולוקח את הבשר ואוכל *ללא ברכה נוספת*. לאחר מכן הוא נגש לברז מים במטבח (חדר אחר) ושותה *שוב ללא ברכה*. לסיום הוא החליט לשתות יין.
לק"י שלום לכבוד הרב!
לעיתים אני חוששת כי לא אספיק או שלא יהיה באפשרותי לנטול ידייים ולברך ברכת המזון ולכן אינני אוכלת לחם אלא דברים שברכתם מזונות. הבנתי כי אם אוכלים מזונות ומתכוונים להסתפק בכך זה נקרא קביעת סעודה ובכל מקרה חייבים לנטול ידים לברך ברכת המזון. השאלות שלי: א) האם חובה עלי לאכול לחם (כשיתאפשר לי לאחר זמן ) לאחר שאכלתי מזונות, כדי שאכילת המזונות לא תחשב לי קביעת סעודה?
ב) מה עושים במקרה שבו יודעים שלא יתאפשר נטילת ידיים וברכת המזון ובכ"ז רוצים לשבוע?
תודה רבה מראש!
האם הברכה תהיה בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה או שהכל נהיה בדברו?
האם היעוד של נטיעת הדקלים לצורך הלבבות בלבד תגרום לחיוב ברכת בורא פרי האדמה ומדוע לא בורא פרי העץ?
האם המבחן של חכמי ישראל לקביעת הברכה הינו רוב העולם הנוטעים דקלים בד"כ לצורך הפירות ?
שלום וברכה כבוד מארי, כת"ח אשאל,
1)
א. חטיף שוקולד שערבו בו מעט פירורי עוגיות כדי להוסיף טעם טוב - ברכתו תהיה עתה 'מזונות' (הל' ברכות ג, ו: "אם עירב כדי ליתן טעם בתערובות הרי הוא עיקר"). השאלה היא: אם אדם אכל ממאכל זה כזית, מה יברך כברכה האחרונה, 'על המחיה' או 'בורא נפשות'? הרי הוא לא אכל כזית עוגיה, אז איך יברך 'על המחיה', מצד שני הוא גם לא אכל כזית שוקולד, אז איך יברך 'בורא נפשות'? (האם התשובה נמצאת כאן: "וכל שמברכין עליו בתחלה בורא מיני מזונות מברכין בסוף לאחריו ברכה אחת מעין שלש חוץ מן האורז")(ג, יא)
1)
ב. כנ"ל אם אותו אדם אכל כשני זיתים, מה יברך באחרונה?
כבוד הרב בברכת האילנות אומרים: שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם. המשמעות הלוגית - מילולית של המילים היא שחיסר מעולמו המון, בעוד הכוונה היא שלא חיסר בעולמו דבר. האם יש לברך בנוסח המקובל או לתקן לנוסח המדייק בכוונה?
תודה
שלום וברכה! השומע יהודי המברך ברכה שלפוסקים בדרכם הולך השומע היא ברכה לבטלה ולפוסקים בדרכם הולך המברך היא ברכה כתקנה (כגון ברכות השחר בלא שיתחייב בהם, בורא פרי הגפן על יין מפוסטר וכד') האם יענה אמן?
יורנו רבנו, כיצד עלי לברך ברכות השחר - מן ההשכמה ועד ההליכה לבית הכנסת. האם לברך אלוקי נשמה ושאר הברכות לפני נט"י, לבישת הבגדים וחבישת הכיפה? והאם מותר לברך את כל הברכות במרוכז כאשר כבר נטלתי ידי והתלבשתי? האם לומר מודה אני, והאם לברך "הנותן לשכוי בינה" גם בלי שמיעתו? יש בנושא זה מספר תשובות אך לא הבנתי כיצד לנהוג למעשה. תודה רבה ויישר כוחכם על פועלכם הנהדר!
לק״י
שלום לרב.
מהרי״ץ בעץ חיים ״אחר שהוריד רגליו על הארץ אז מתחיל להלך ולברך״ ומציין כי ״וכ״כ הב״ח משום הגמרא״ שכך הסדר בגמרא, לפני ״שעשה לי כל צרכי״ וכו׳.
והרמב״ם כתב ״כשמהלך לצאת לדרך מברך וכו׳״
אני מבין שמברך זאת בסמיכות לפתח, מעט לפני מעט אחרי-
א. האם הבנתי נכונה?
ב. מדוע פסק הרמב״ם שמברך דווקא בסמיכות ליציאה לדרך?
ג. ובנוסף בנסיון להבין מעט יותר את דרכו של מוהרי״ק, מדוע אינו נוגע בנק׳ זאת על אתר?
והאם הוא מתייחס לזה במקום אחר?
תודה ושכרכם מן השמיים.