עיקר דת משה רבנו והלכות דעות
שלום לרב הרמב"ם כותב בהקדמתו למשנה תורה " ספר ראשון. אכלול בו כל המצוות שהן עיקר דת משה רבנו, וצריך אדם לידע אותן תחילת הכול–כגון ייחוד שמו ברוך הוא, ואיסור עבודה זרה. וקראתי שם ספר זה ספר המדע". ואני שואל מילא הלכות יסודי התורה, תשובה, תלמוד תורה, והלכות ע"ז. אך מה להלכות דעות ולעיקר דת משה רבנו? מדוע מה יאכל, כיצד יאכל, להיות עניו, לא לכעוס, כיצד ירחוץ, כיצד ילך, מה ילבש, כיצד יבעול, הנהגות בריאותיות, כיצד יתנהג במשא ומתן, מה העדיפות בלקנות ולמכור, ההתנהגות עם הבריות בענייני אהבה, בתוכחה בנקימה ונטירה בלשון הרע, ברכילות, ביתומים ועוד. מדוע כל ההנהגות האלו שייכות לעיקר דת משה רבנו יותר משאר המצוות?
תודה רבה.
שאלה טובה. אולם עלי לדעת, שהמתנהג לפי הלכות דעות מעצב את אישיות האדם שנברא בצלם אלקים. והיות האדם אדם שנברא בצלם אלוקים, הוא התנאי הבסיסי שאדם יוכל לממש את ייעודו, להשיג את בוראו, לידע את עיקרי הדת ולהתנהג לפי אותו ערך הדת והאמונה. מה גם שבכלל הלכות דעות כלולה המצווה ללכת בדרכי ה' ולהידבק בו, בצור העולמים.
תכנים לקריאה נוספת
המגלח את פאות הצדעיים, האם מותר למנות אותו כשליח ציבור?
מהם, לשיטת הרמב"ם, דרגות גילוח ותספורת של הצדעיים וההתייחסות ההלכתית אליהם?
היש הבדל בין דינו של המגלח כתוצאה מאי ידיעת ההלכה לבין המגלח כבעיטה בהלכה?
מהם הדרכים להתמודד עם התסמונת של הרפיון באמונה תוך היגררות לאופנות משונות של "העולם הגדול"?
פירוש על ההשגחה
שלום לכמו"ר הגאון רבי רצון ערוסי יצ"ו. במו"נ הרמב"ם מפרש את ההשגחה, ומביא דוגמא: "כי טביעת הספינה בכל מי שבה כפי שנזכר, וכריעת התקרה על מי שהיה בבית, אם היה זה במקרה המוחלט, הרי אין כניסת אותם (האנשים) לאותה הספינה וישיבת האחרים בבית במקרה לפי השקפתנו, אלא בחפץ אלוהי כפי הראוי במשפטו אשר אין שכלינו מגיעים לידיעת קנה המידה בהם" אנא יבאר לי מארי דברי הרמב"ם אלו, אחר שאמר רבינו כי ההשגחה היא פרטית אך ורק למי שהשכל האלוהי שופע עליו, והוא המשכיל בעל הידיעות הפילוסופיות, בחינת נפשו קשורה בנפשו, וידיעתו מתמידה בידיעת ה' צור העולמים.
תודה רבה.