לאוכל / לשתות אצל ערבים

האם ניתן להקל ביין של נוצרים להתיר בהנאה שכן אינם עובדים ע"ז אלא רק "כמצוות אנשים מלומדה"?

בידוע שהמוסלמים מיחדים את שם ה', האם עקב כך תותר שתיית היין שלהם ליהודי?

כיצד מתייחס הרמב"ם למוסלמים ולתורתם למרות שנטשו את העבודה זרה ועברו לאמונת היחוד?

האם חיוב פדיון הבכור תלוי במעמד השבטי שלו או דווקא בפטר רחם?
היש הבדל בדין חיוב בפדיון בין בכור זה לדין הבכור שנולד לאם כהנת ואב גוי?
בנסיבות כאלו שנולד שלא מזרע לוי, האם נחשב כישראלי או כלוי כמתייחס אל אמו?

כיצד יש להתייחס הלכתית ליהודי שעשה מעשה שכזה והאם נחשב הבן הנולד מזיווג זה לבנו כמו הממזר?

האם מותר לשלב עבריין זה בחיי הקהילה או שיש להתייחס אליו כמנודה ולכן אין לצרפו למנין או לקרותו לתורה וכיו"ב?

האם מותר לפחות לאחל לו "מזל טוב" או יש לנקוט בכל הדרכים ע"מ שלא לתת לגיטימציה לארוע חמור זה?

האם חיוב הברכה בנסיבות אלו הינו דווקא כשיש למלך סמכויות לענוש למיתה או אף אם בסמכותו לחון נידון למוות?
היש מקום לברכה זו רק לרואה מלך או אף לרואה שר בכיר בתנאים מסויימים?
מי שראה מלך לאחר שראה אותו מס' פעמים בטלוויזיה, האם יברך עליו בשם ומלכות?

באילו נסיבות נחשב בקבוק היין כסגור בשני חותמות ("חותם בתוך חותם")?

האם די בפקק שעם התחוב בבקבוק להכשיר היין שהרי ניתן להבחין בארוע חילוצו מהבקבוק? 

פקק מתכתי שמתברג ע"ג הבקבוק ומהודק בחלקו התחתון, האם לשיטת רבינו הרמב"ם ניתן להכשיר היין?