ברכה אחרונה
שלום כבוד הרב בסעודה שניה בשבת אנחנו מברכים המוציא. אך אימי אינה אוכלת לחם אלא רק מזונות (ג'חנון וכו') ושהכל. האם מותר לי לברך לה על המחיה ובורא נפשות לאחר שבירכתי ברכת המזון? האם מותר להוציא מישהו לידי חובה בברכה אחרונה למרות שלא אכלתי?
תודה רבה ויישר כוח.
מאחר ואמך קובעת סעודתה על הג'חנון, עליה ליטול ידיים בברכה ולברך המוציא וברכת המזון כמו כולם.
תכנים לקריאה נוספת
שאלות
בס"ד לרב שלום,
1. מזה יראת שמיים?
2. האם ראיית קשת שמיעת רעם וראיית ברק נכללים בהגדרה של ברכות שבח?
3. מדוע צריך לברך מהי חשיבותה של הברכה? האם עצם זה שאני מברכת אני נוטלת רשות מה' להנות ממה שברא? האם זה רלוונטי גם לגבי ברכות השבח וברכות המצוות או רק לגבי ברכות הנהנין?
4. מה ראשי תיבות של חיי,ם בברכת הגומל?
מספר שאלות בהלכות ברכות ברמב"ם
שלום לכבוד הרב!
יש לי מספר שאלות :
1. אם אדם אוכל בביתו ועבר לחדר אחר צריך לברך שוב?
2. אכל במזרחה וכו' מהו הגבול שצריך לשנות מקום במקום פתוח כדי שיתחייב שוב לברך את הברכות?
3. מה ברכתו של לחם מטוגן?
4. מה ברכתה של מצה מטוגנת? והאם יש הבדל בין שברי מצה קטנים לחתיכות גדולות?
תודה לרב. שלום! אודה לרב אם יענה לי על פי הרמב"ם.
היש לברך ברכות הנהנין על צריכת ויטמינים?
מה המבחן הקובע לחיוב ברכה ראשונה, הנאת חיך או דווקא כאשר צורך אותם כאוכלין?
מהו המבחן הקובע לחיוב ברכה אחרונה, האם עפ"י האפקט התזונתי של הויטמינים?
האם יש לברך על המים ששותה לצורך סיוע בבליעת התרופה או הויטמין?
מנהג לומר בשכמל"ו
שלום וברכה מארי, כת"ח אשאל, כתב רבנו בהל' ק"ש א, ד: "... ומפני דבר זה נהגו כל ישראל לומר שבח זה ששבח בו ישראל אבינו". ושאלתי, היאך מנהג זה עוקר הלכה? הרי אסור להפסיק בק"ש כלל, אפילו לקדושה. היתכן לעבור על הלכה זו בגלל מנהג בעלמא שלא חכמים תקנוהו? למה רבנו השתמש בלשון נהגו? ברוך תהיה לעולם תחיה
ברכת הגומל לנשים
אודה לכת"ר אם יאיר את עיני בעניין ברכת הגומל לנשים.
מארי כותב לגבי יולדת, שלא נהגו לברך, ומביא שני טעמים, א. שאין זו בגדר "אוילים מדרך פשעם וגו'". ב. שאין זה דרכה לברך בפני עשרה משום כל כבודה. ואילו לפי הטעם הראשון סתם אשה חולה שנתרפאה או יצאה מבית האסורים וכו', עליה לברך. ואילו לטעם השני כלל כלל לא. ובכן יורנו רבנו הלכה למעשה בנושא. וכט"ס
בשעה טובה
שלום למארי. מהו לפי משנת רבנו לומר "בשעה טובה", ופעם סבי ז"ל אמר לאימי שאמרה את זה: "וכי ישנה שעה שאינה טובה"? למה רמז סבי?
צירוף לזימון, האם גם בנסיבות שלא נתוועדו לאכילה משותפת?
מדוע נתקנה חובת הזימון מהי היחודיות שלה וכיצד משתלבת במכלול עבודת ה'?
מה המשמעות של ההלכה התלמודית: "שלושה שאכלו כאחד" - על שולחן אחד, באותה שעה, מכיכר אחד?
נקלעו שלושה סועדים שונים באותה שעה במטוס וכיו"ב, היש תנאים שיתחייבו בזימון?