אפשר בבקשה עזרה בשאלות שלא הבנתי...

שלום לכבוד הרב שליט"א.
בתשובתך לשאלתי כתבת לי "ה' נתן לו את התורה בנבואה". מה הכונה?
תודה וכל טוב.

לרב רצון שלום וברכה בפסוק "לא ירדנו בפרך" (ויקרא כה, נג) האות בי"ת של תיבת בפרך דגושה למרות סמיכותה לאחת מאותיות יהו"א. למיטב הבנתי הדלה דיגוש הבי"ת במקרה דנן אינו בסיבת היותה אחת מן היוצאים מן הכלל המנויים במחברת התיגאן. גם חיפוש ברב מנ"ש לא העלה דבר. מה שכן ב"דעת מקרא" בחילופי הנוס' מצאתי שאכן בכת"י ששון (ורק בו) בי"ת בפרך רפה. שאלתי האם ידוע טעם לשוני לדבר? בברכה והערכה

שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. הקב"ה לימד את משה את התורה הקדושה בהר סיני, מדוע התורה מעידה שמצוות מסוימות ניתנו למשה באוהל מועד? הרי משה נצטווה בהר סיני על כל המצוות! בפרשת ויקרא כתוב :"ויקרא אל משה וידבר אליו מאוהל מועד לאמר" (מצוה אותו על דיני הקורבנות), ובתחילת פרשת אחרי מות כתוב "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרון..." (מצוה אותו על עבודת יום הכיפורים)

כבוד הרב,

שלום כבוד הרב.
על הפסוק בפרשת משפטים "ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חינם אין כסף" מתרגם אונקלוס ”ואם תלת אילין -- לא יעביד, לה: ותיפוק מגן, דלא כסף". למה תירגם "דלא כסף" לכאורא צריך לתרגם בלא כסף? ברוך תהיה.

מה דעת הרמב"ם לגבי טעמי המקרא?

לק"י
שלום וברכה לכבוד הרב ד"ר רצון ערוסי שליט"א
ילמדנו רבנו
כותב הרמב"ם ב ע"ז פ"ב הל"ו : כָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִיא אֱמֶת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ - הֲרֵי זֶה מְחָרֵף וּמְגַדֵּף אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא.
האם המודה שהתרפים של לבן אמת (כפי הפירושים שהם מנבאים עתידות וכו) וכי כתוב כי הם אלהי לבן (למה גנבת את אלהי), האם זה מחרף ומגדף ? או שהוא כסיל כפי שרבו כתוב בסוף פרק יא' ע"ז
ואם כן מה ההבדל ומה ההגדרה המדויקת של המודה בעבודה זרה שהיא אמת ?
ושכרו כפול מן השמים.

בס"ד לרב שלום,, כיצד הצליחו החרטומים לבצע את האות (מטה הפך לתניו) כמו אהרון ע"י מה הצליחו
2. מדוע אצל בנ"י המטה הפך לנחש ואילו אצל פרעה והמצרים המטה הפך לתנין?
3. למי שייך המטה שהפך אהרון לתנין? אם שייך לאהרון מדוע לא השתמש אם המטה של משה?
4. מדוע אהרון מבצע את המופת הרי ה' אמר למשה שאהרון יהיה לו לפה והרי משה לא צריך כשרון מיוחד לבצע את המופת?
5. מה ההבדל בין הפיכת המטה לתנין אצל אהרון לבין הפיכת המטה לתנינים אצל החרטומים?

כב' הרב, בסוף פרשת וירא, בספר בראשית כב', כד' כתוב הפסוק: "וּפִילַגְשׁוֹ, וּשְׁמָהּ רְאוּמָה– וַתֵּלֶד גַּם - הִוא אֶת - טֶבַח וְאֶת - גַּחַם, וְאֶת - תַּחַשׁ וְאֶת - מַעֲכָה". אני עליתי למפטיר בשבת וקראתי את המילה ראומה כפי שהיא נקראית כשהא' נשמעת. תיקן אותי החזן ואמר לי שיש לומר "רומה" שהא' אינה נשמעת. בדקתי את העניין לאחר מכן ולא מצאתי באף מקום כי יש לי לקרוא את המילה ראומה כ" רומה". יתרה מכן, חשבתי שכמו שאת המילה "מאומה" אני אומר כפי שהיא נקראית כך הגיוני שאת המילה "ראומה". החזן הנכבד הראה לי לאחר מכן, בחלק הדקדוק כי יש לקרוא את המילה ראומה כ"רומה" ועוד נכתב שם "והרבה טועים בזה".

שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. בספר החינוך יש 2 מצוות דומות: מצוה ל'ח:"שלא לחמוד":מניעה שלא לקחת חפץ או דבר מחברו, בין בכסף בין שלא בכסף אם חברו לא רוצה למכור אותו. מצוה תט'ז:"שלא להתאוות ממון חברו":מונעת מאיתנו התאוה בתוך ליבנו, כי עם התאוה יבוא להתחנן ולהכביד למוכרו. יש לי קושי!!! איך יכול להיות שמצות "לא תחמוד" לא כוללת בתוכה תאוה בלב ?? הרי כל דבר שאדם חומד, אוטומטית התאוה באה מליבו !!! מדוע התורה בחרה לחלק בין אחד שחומד שלא מתוך תאוה מליבו, ובין אחד שחומד מתוך תאוה בליבו??

שלום לרב 1- בספר בראשית כתוב שהשם גנז את הנקבה של הלוויתן איך הלוויתן מתרבה ולמה הוא גנז את הנקבה שלו? 2- כאשר אני אוכל מאכל בשרי האם מותר לי לאכול וופל פרווה שכתוב עליו שהוא מיוצר על בסיס קן חלבי שהוכשר לפרווה?