אכן יש מנהג שבשעת צרה אומרים פסוק זה שלוש פעמים. וכנראה מתפללי בית כנסת זה החלו לאמרו בעת המלחמה, והמשיכו לאמרו או משום שחשבו שטרם נסתיימו מלחמות ישראל עד עצם היום הזה, או בתמימות לבם. על כל פנים, אין מן הראוי להתמיד במנהג זה, גם כשאין מלחמה או צרה ממשית מיוחדת, כי אז כבר אין האומרים פסוק זה, מושפעים מתוכנו ומתעוררים להידבק לאביהם שבשמים. כפי שקרה לתפילה הנעלה, עלינו לשבח, שהיא חלק מתפילת מוסף ר"ה, ומשעה שהתפתח מנהג מאוחר, לומר עלינו לשבח בסיום התפילות, נשחק היחס של המתפללים כלפי תפילה נעלה זו, והאומרים עלינו לשבח אומרים אותו בהליכה בצאתם מבית הכנסת וכיו"ב.