עץ דקל שעפו חריות שלו ברוח ופגעו. מי חייב בתשלומי הנזק?

שאלתיך בעבר שאלה על אגדתא בקידושין כ"ט וזאת תשובתך: "נראה, שרבינו יסבתיר, בשונה מרש"י מהמהר"ל ומהמרש"א, וכיו"ב, שלא מדובר לא בשדים ולא בכוחות הטומאה ולא בחלום (עיין סוף דברי מהר"ל חידושי אגדות), אלא במציאות שהיתה. שהיה כנראה באותו בית מדרש, תלמיד או אדם, חריף ביותר, בעל אמונות קלוקלות, והנהגות פסולות, שהיה מסוגל לפתות ולשכנע בחדות לשונות ובתעתועי הגיוני, כל מי שנכנס עמו בדברים. ואפילו שני תלמידי חכמים, כשרים ומלומדים, מאותו בית מדרש היו נוצחים בוויכוחיו, והיתה סכנה רוחנית לתלמידי בית המדרש.

לאחרונה נתקלתי בטענה שלדעת רמב"ם חלק ניכר מעם ישראל לא ראוי לייחס והשקעת זמן מפני רמתם שכלי - מידתי. לטענה זו קיומם מאין תפאורה, רקע עבור יחידי סגולה. אני ניגש דרך קיצוניות: “אל תען כסיל כאולתי, פן תשוה לו גם אתה.”- אין כתוב "אל תען כלל”, אלא "כאולתו", זאת אומרת, יש ייחס שהוא ראוי לו, להבנתי המשמעות הוא: “כסיל שואל לא לעניין ואתה תענה לעניין.” או אף יותר קיצוני: “דע מה תשיב לאפיקורוס."- אפילו לזה יש סוג לתשובה הוא ראוי לה. מכאן, וואדי, עניין הוא של מינון וצורה ולא של העדר ייחס והשקע.

בס"ד שלום רב!
אני גרה עם משפחתי בבניין מגורים בתוך עיר. השכן שגר בבניין ממול, התלונן שהאורות אצלנו בתוך הבית דולקים עד שעה מאוחרת בלילה, וכן האורות שנמצאים במרפסת שלנו בקומה השניה. (אנו גרים בבניין אך יש לנו 2 קומות), לטענתו, האורות חודרים לו לחדר השינה. הוא ביקש שלא שלא נשאיר אותם עד מאוחר. האם בקשה כזו היא לגיטימית?
תודה.

האם אדם שיודע על כך שאדם אחר גנב מבחן בטרם הבחינה ואף רוב הכיתה משתתפת בהצצה בו צריך ללכת ולהלשין על גניבת המבחן? גם אם לא שאלו אותו בכלל אם ידוע לו הדבר?

שלום וברכה הרב ערוסי. כותב רבנו, כשאדם חוטא בין אדם לחברו, צריך לפייסו עד שירצה את חברו. ואני שואל, על מקרה שבו הנפגע שכח לצמיתות את הפוגע. האם הפוגע צריך להזכיר לנפגע את פגיעתו, למרות שאין סיכויים רבים שהנפגע ייזכר? ומה במקרה שגם הפגיעה וגם הפוגע נשכחו?
תודה רבה

שלום לכבוד הרב,
בהלכות ע"ז, פרק ג' הלכה יא', הרמב"ם פוסק כי: "העובד עבודה זרה מאהבה, כגון שחשק בצורה זו מפני מלאכתה שהייתה נאה ביותר, או שעבדה מיראתו לה, שמא תריע לו כמו שהן מדמין עובדיה שהיא מטיבה ומריעה -- אם קיבלה עליו באלוה, חייב סקילה; ואם עבדה כדרך עבודתה או באחת מארבע עבודות מאהבה או מיראה, פטור." האם אדם שלא קיבלה באלוה ועבד 4 עבודות בשל סיבה אחרת שאיננה אהבה או יראה, דוגמה כסף שהובטח לו, התערבות, רצה להכעיס אחרים, ולא קיבלה באלוה שעה שעבר את ארבעת העבודות חייב סקילה?.
תודה.

לכבוד הרב,
ידוע איסור "אונאת דברים" - שלא לצער את חבירו. אלא שצער הוא בעיני המתבונן, ומה שמצער את פלוני לא יצער את אלמוני. על כן אני שואל היכן ניתן ללמוד גדרים מדוייקים למצווה זאת, ומה המבחן לצער - מבחן אובייקטיבי או סובייקטיבי? נביא כמה דוגמאות:
1. ראש העיר קיבל החלטה לסלול כביש במקום מסויים, וראובן הצטער מכך מאד. ראש העיר עבר על איסור אונאת דברים?
2. שמעון הצטער מכך שבאסיפת בית הכנסת הרוב לא קיבל את עמדתו, ונפגע עד עמקי נשמתו. האם כולם עברו איסור אונאת דברים בכך שלא קיבלו את עמדתו?

ניקיתי דלי מעל החלון בבית, ונפלו קצת לכלוכים קטנים על הסורגים ועל הגגון של השכנים שמתחתי, (הסורגים והגגון בכל מקרה קצת מלוכלכים) אנחנו ביחסים טובים עם השכנים, אז האם אני יכול להניח שהשכנים שלי מוחלים לי על כך? או שאני חייב להם משהו?
תודה רבה מראש.

בס"ד שלום לכבוד הרב!