ברכו ביחיד.
מנהג יוצאי תימן לומר בתפילת יחיד במקום "ברכו את ד' המבורך" "ברכי נפשי את ד' המבורך". האם יש לנהוג כן בשני ה"ברכו", זה שלפני עלינו לשבח בערבית ושחרית, וזה הפותח את ערבית או שקודם יוצר אור בשחרית?
שלום לרב 1- ש"צ שההורים שלו בחיים ומקפידים שלא יגיד קדיש יתום ואין אף מתפלל שיגיד קדיש יתום האם יכול לדלג על קדיש זה ולומר אחרי "למנצח בנגינות מזמור שיר" עלינו לשבח? 2- אם יש עשרה מתפללים ויש חשש שלא כולם יענו אמן האם כדאי להתפלל תפילה בלי חזרה? 3- מה קורה אם מי שקרה את ההפטרה ולא שמעו אותו האם יוצאים בזה ע"י חובה?
1. חלילה, יש לומר אותו קדיש, ויש להסביר להורים שאותו קדיש הוא על לימוד תורה, ושמצווה לומר קדיש על לימוד תורה, ואם בנם אומר קדיש זה, גם להם יש זכות גדולה.
2. אם חשש זה הוא אמיתי, אכן רצוי להתפלל תפילה אחת לחש וחזרה.
3. אם לגמרי אין שומעים אותו, אין להעלות למפטיר ולהפטרה. ואם יש מיעוט ששומעים אותו, הסמוכים אליו, והרחוקים שומעים באופן כללי, די בכך.
מנהג יוצאי תימן לומר בתפילת יחיד במקום "ברכו את ד' המבורך" "ברכי נפשי את ד' המבורך". האם יש לנהוג כן בשני ה"ברכו", זה שלפני עלינו לשבח בערבית ושחרית, וזה הפותח את ערבית או שקודם יוצר אור בשחרית?
שלום למו"ר, אם שכחתי להתפלל תפילת מנחה ביום שישי, עלי להתפלל תשלומין בערבית. האם אתפלל שתיים של שבת? או שמא אחת של שבת ואחת של חול?
שלום רב!
1. היכן קוראים קריאת שמע? על המטה עצמה בישיבה? ואם היא אינה "טהורה"?
2. קוראים בעמידה ליד המיטה או שאפשר לשבת בסלון ולקרוא וללכת לישון?
3. האם זה נכון שאם קוראים אחרי חצות, אפשר עוד להמשיך לדבר אחרי כן, או שחייבים לשתוק עד שהולכים לישון (למעט יוצאי דופן)?
4. אם קוראים אחרי חצות לא אומרים שם ומלכות בכלל? או רק בשמע ישראל עצמו, מחליפים להשם אלוקים?
5. האם נשים חייבות בה? אני מוצאת שמאוד קשה לי ללכת לישון כשאני יודעת שאני צריכה לקרוא את כל הסדר, וקרה לי כבר שנרדמתי על הספה מרוב עצלות.
6. האם נשים חייבות בשתי קריאות שמע במהלך היום כמו גברים?
שלום למו"ר. לעיתים קורה ואני לא ממש מקפיד על תפילה כמו שצריך, ואני מאד ממהר, ולכן תפילתי גם נראית בהתאם. לאחר שקורה לי משהו לא טוב, אני מייד נזכר, מקבל את הרמז מהקב"ה ורוצה להתפלל כיאה, אך אז אני אומר, שעכשיו תפילתי (או מצווה אחרת שאעשה) לא תהיה "לשמה", מכיוון שאני עושה אותה כרגע רק בגלל ש"לא טוב לי", ולא רק (!) בגלל שה' ציווה ואז אני מאבד חשק בכלל. אודה למארי אם יעזור לי בהתלבטותי.
שלום לרב 1- האם מותר לכפול את הפסוק הודו לה כי טוב כי לעולם חסדו שאומרים בהתלחת פסוקי זמרה? 2- האם מותר לקרוא בבית מפרשת העקדה עד ישתבח בלי תפילין ואחרי זה לבוא לבית הכנסת ולהניח תפילין?
ארבעת האפשרויות נימוקיהן והקשיים המתעוררות עליהם: א. להזכיר שבת (רצה), ב.להזכיר ר"ח (יעלה ויבוא), ג. להזכיר שבת ור"ח, ד. לא להזכיר שניהם.
האם ניתן לתמוך בשיטה ב' מדין תשלומין שהרי כאשר מתפלל בחול תפילת תשלומין של שבת אינו מתפלל תפילת השבת?
כיצד יש להתייחס לעובדה שאין התייחסות לשאלה זו לא ברמב"ם ולא בתלמוד והרי מצבים אלו מאד שכיחים ומדוע הסתבכו הפוסקים בשאלה זו?
האם עניית "אמן" אחר ברכת "גאל ישראל" פוגעת בעקרון של הסמכת גאולה לתפילה?
לפי מסורת יהודי תימן, היש לומר "אמן" אחר ברכת "גאל ישראל"?
מהי מעלת הקהל שמקפיד שלא לנטות ימינה או שמאלה ממסורת אבותיהם והוראות מרא דאתרא שלהם?
שלום עליך מו"ר מה התוקף של "מנהג המקום" בימינו, שאלתי הינה בפן הפרטי בעיקר ובפן הכללי ונובעת מאחר וכיום אנו רואים המון בתי כנסת שהמתפללים בהם הם מכלל העדות והזרמים, למרות שבעיקרון בית כנסת בדרך כלל מוגדר כתימני או כספרדי או כאשכנזי וכו'. בפן הפרטי, אני תימני (בלדי), ולמרות שאני מתפלל בבית כנסת אשכנזי מידי בוקר (אין לי אופציה אחרת) אני מתפלל מתוך הסידור שלי על פי הסדר הכתוב בו למרות השינויים הידועים, ומאוד קשה עלי לנהוג אחרת. לדוגמא לאחר חזרת הש"ץ מיד אני נופל נפילת אפיים, אך הקהל, מתעכב ואומר "אלוהינו ואלוהי אבותינו.." - האם אני נוהג כדין?
לק"י לכבוד הרב השלום והברכה. ביום רביעי ג בכסלו התקשר אלי חבר בכדי להשלים מניין. 9 מתפללים התפללו יחיד תפילת מנחה. אני לא התפללתי עדיין. לכשהגעתי אמרתי שאני יתפלל מנחה בקול עד האל הקדוש ואמשיך בלחש בכדי לזכות את ה -9 בקדיש וקדושה. השעה הייתה 16:40. שקיעה ב 16:38. צאת הכוכבים ב -16:56. עלות השחרב -04:33. נץב -06:07. א - האם עשיתי נכון או עברתי על ההלכה ח"ו? ב - מהי ההלכה? ג - עד איזה שעה אפשר להתפלל לאחר שקיעה? ד - אחד המתפללים עזב את ביהכ"נ לאחר הקדושה בשל שנאת חינם אלי (בשלו עזבתי את ביהכ"נ הזו לאחר שנים) והשאיר את הציבור לחפש שוב עוד אחד לערבית. האם עשה נכון? ומה דינו? בברכת התורה
שלום לכבוד הרב,
האם מי שברך בשגגה בעת עלייתו לקרוא בספר תורה "אשר בחר בנו מכל העולם" (במקום "מכל העמים") חייב לחזור ולברך (במידה וכבר חתם, משום משנה ממטבע שקבעו חז"ל) או שאינו חוזר משום שלכאורה אין הבדל מהותי בתוכן הברכה בין "העולם" ל"עמים"?