הדרת נשים או הדרת גברים? הרב רצון ערוסי

שאל השואל ואמר, האם ניתן לראות בתביעתם של שלושה הנערים בחול המועד פסח כמו האירוע של מותם של שני בני אהרון במשכן בימי ניסן שעליהם נאמר בכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף השם. ולמרות שלכאורה יש פער עצום מבדיל בין המקרים. דומה שדווקא התשובה לשאלה הזו היא חיובית. דהיינו, אכן כן, כשמסתלקים לפתע פתאום מצעירי הצאן יש צורך שעם ישראל, כעם ישראל, יעשה חשבון נפש על שום מה דברים כאלה מתרחשים. ואוי ואבוי אם עוברים על סדר היום מבלי לעשות את חשבון הנפש המתבקש.

בעקבות הסערה השבועית על ניסיון החופה עוקפת רבנות בה ניסו זוג להתחתן באופן פרטי ולכפות על בית הדין הרבני לשנות את נוסח הכתובה הקבוע. עונה הרב ד"ר רצון ערוסי לשאלה הקשה, למה הזוג לא יכול לשנות את כתובה איך שירצה? ולמה הגבר צריך לשאת בעול הפרנסה לבד?

האם מבחינה הילכתית ראוי למערכות הצלת החיים להקדים הצלתו שפציעתו קשה מפציעות קרבנותיו כמקובל?

שאלו אותי, האם ניתן לתבוע על הוצאת דיבה את הגב' אושרת קוטלר, על כך שאומרים שהיא אמרה בחדשות, שאנו שולחים את הבנים שלנו לצבא, והם חוזרים כמו 'חיות אדם', וזו תוצאה של 'הכיבוש'?

ראשית, גילוי נאות, לא שמעתי את הדברים. אני רק שומע מפי השואל שכך היא אמרה ולכן אני מתייחס למציאות שאילו היא אמרה כך, או כל מי שאמר כך האם זה עילה להוצאת דיבה או לא?

שאלוני האם התופעה שנחשפנו אליה בימים האחרונים מה שמכונה בתקשורת פיליבסטר בפרלמנט הישראלי אשר לפי יש אומרים זה מהווה דוגמא מופתית לדמוקרטיה מאוד קלאסית בישראל. האם הדבר הזה מקובל בעולם ההלכה, רוצה לומר, בסנהדרין שיהיה המוסד העליון המוסמך לקבל חוקים, או להכריע הלכות ששנויות במחלוקת ואשר אמונים על פי הכלל "אחרי רבים להטות". האם גם שם מיעוט רשאי או חייב לנהוג כמו האופוזיציה ולמשוך את הזמן והדיונים כדי שהחוק או דעת הרוב לא תתקבל או שתדחה או כל מכשול אחר. האם זה מקובל בעולם ההלכה או לא?