כיצד ינהג העולה לתורה כשאינו יודע לקרוא והחזן קורא במקומו?
אני לא יודע לקרוא בתורה.
איך עלי להתנהג אם מזמינים אותי לעליה ומישהו קורא במקומי?
קראתי שיש עם זה בעיה.
כמובן , אני רוצה לדעת הלכת רבינו ולא הבית יוסף.
שלום הרב!
אנחנו מקיימים מנין תימני רק בשבת בכיתה בבית ספר , ואת הספר תורה מקבלים מהמנין של הספרדים, שמתקיים בבית הכנסת שמעל בית הספר
השבת שעברה פרשת נח, נכנסנו לבעיה הלכתית כיצד לקרוא בתורה, האם "ויהיו חיי נח" כפי המסורת תימנית, או "ויהי" כפי שכתוב בספר הספרדי, וזה מהטעם שלא יקרא בעל פה?
נשמח לקרוא את תשובת הרב
תודה
לכתחילה אין למתפללים יוצאי תימן לקרוא בס"ת ספרדי או אשכנזי.
ואם אירע שקראו בו, יש לקרוא לפי הכתוב בו, ולא לשנות.
אני לא יודע לקרוא בתורה.
איך עלי להתנהג אם מזמינים אותי לעליה ומישהו קורא במקומי?
קראתי שיש עם זה בעיה.
כמובן , אני רוצה לדעת הלכת רבינו ולא הבית יוסף.
האם קריאת חתן בראשית בתור עלית שישי האם היא נחשבת כמנהג שאין מברכים
עליה לדעת הרמב"ם והשו"ע ? או שברכת התורה היא ברכה על עצם הקריאה ולא על המנהג שהרי מותר להוסיף על 5 קוראים בספר תורה בשבתות ובימים טובים?
שלום לכבוד הרב,
מה הדין במקרה בו העולה לתורה אינו מבטא כראוי מילה מסוימת, מחמת קושי לשוני, כך שישנו שינוי משמעות ואף כשחוזר על המילה, הטעות נשנית שוב?
שלום לכבוד מו"ר
אנחנו מניין מעורב בלדי -שאמי. השאמים נוהגים לומר קדיש על ספר שני (כגון ספר שני מפטיר שקלים וכו')
בבית הכנסת יש לנו ספר אחד, לאחר קריאת פרשת השבוע גוללים אותו למפטיר. האם גם במקרה כזה שמתפלל שאמי קורא את המפטיר מאותו ספר שקראו בו את פרשת השבוע, עליו לומר קדיש ?
א( קראו בס"ת בציבור ונמצא בו טעות : נשאל הרמב"ם )מקיצי נרדמים סי' רצ"ד ובפאר הדור סי' ט( "על דבר קריאת
התורה בכל יום ]של ספר[ אם אין להם ס"ת מהו שיקראו בחומשים ויברכו לפניה ולאחריה או ימנעו להקריאה כל
עיקר, וכן ס"ת שאינו עשוי כהלכתו או ספרי תורה של קלף שאינן מעובדין לשמן שהן ודאי פסולין, אם מותר
לברך הקורא בהם אם אסור לברך, יורנו רבינו" ע"כ לשון השאלה. וזה אשר השיבם הרמב"ם )בדילוג קטעים( "מותר
לברך, ואין הברכה על הקריאה בספר כמו שהברכה על נטילת לולב כו' וכאן הקריאה בספר תורה בין שקרא בספר
רבנו כותב בפרק יב מהלכות תפלה הלכה י: "מימות עזרא נהגו שיהא שם תורגמן מתרגם לעם מה שהקורא קורא בתורה כדי שיבינו העם עניין הדברים" ומשמע שהוא מנהג בלבד ולא תקנת חז"ל בעלת סמכות הלכתית חזקה.
א. האם נכון הדבר?
ב. אם כן, מדוע כל כך מזדעקים על הלו אשר מבטלים מנהג זה יותר מהמבטלים מנהגים אחרים?
לק"י
שלום לכבוד הרב
1. אדם שקורא שנים מקרא כל שבוע,
א. מתי הכי כדאי לקרוא שנים מקרא לפי הרמב"ם
ב. עד מתי אפשר לקרוא שנים מקרא
ג. האם צריך לקרוא בטעמים גם את המקרא וגם את התרגום
ד. האם אפשר להפסיק (ולהמשיך לקרוא רק אחרי שעה נגיד) רק בסוף פרשה סתומה או פתוחה, או שיכול לעצור מתי שירצה
2. לגבי מעשרות כספים ממשכורת וכדו',
א. למי ולאיזה סוג של ארגונים הכי כדאי לחלק מעשרות?
ב. האם אפשר לתת מעשרות להפיץ גליונות תורניים (כגון משכן שילה וכדו' זה נותן לי)
ג. כמה צריך לתת הפרשה של מעשרות.
1 בבית הכנסת אני לא מצליח לשמוע את שליח הציבור.
האם אפשרי לכוון בעזרת שעון שבת מערכת הגברה רק לחלק של קריאת התורה כדי שנוכל לשמוע?
2 ואם אישה לא מצליחה לשמוע מעזרת הנשים?
לכבוד מו''ר הרב רצון ערוסי שליט''א
שלום וברכה,
רציתי לשאול עוד כמה שאלות:
1 שאלה ראשונה:
א סדר התפילה בראש חודש לפי שיטת הרמב"ם. הרמב"ם כותב שבתפלת ראש חודש אומרים את סדר היום לאחר תפילת מוסף.
שאלתי היא: כיצד יש להבין את סדר התפילה לפי שיטת הרמב"ם? האם הציבור מתחיל את תפילת מוסף מיד לאחר הקדיש הנאמר אחרי קריאת התורה?
או שמא יש לומר תחילה "תהילה לדוד" (תהילים קמ"ה), ורק לאחר מכן להתחיל את תפילת מוסף? ואם אכן אומרים "תהילה לדוד" לפני מוסף, האם יש לומר אחריו קדיש (קדיש לעילא) לפני תחילת תפילת מוסף?