האם שליח ציבור רשאי להתפלל במכנסי ברמודה כשכך מתלבשים המתפללים?
כבוד הרב האם מותר לשליח ציבור הלבוש במכנסי ברמודה להיות שליח ציבור בשלושת התפילות ראה קובץ תמונה מצורף
רק במתפללים שזהו לבושם - כן.
אך אם אין זה לבושם של רוב המתפללים, אין זה מתאים שש"ץ יתפלל כשהוא לבוש במכנס כזה.
תכנים לקריאה נוספת
תפילה
1. האם מותר לומר תהילים בין "שירת הים" ל"ישתבח"?
2. האם מותר לומר תהילים ב"שמונה עשרה"? איך קוראים לבן אדם השני שנחטף ולאימו?תודה רבה!!!!
הצטרפות למניין
שלום לכת"ר, בית כנסת הפתוח למבואה או לחדר סמוך, ובבית הכנסת יש לפחות עשרה, האם מי שעומד מבחוץ או במבואה או בחדר הסמוך נקרא מתפלל במניין? הרי רבנו התייחס בפרק ח' תפילה רק לעניין צירוף עשרה אך האם כשיש כבר עשרה והוא רק מצטרף אליהם הדין כך?
תודה.
שונות
לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
א. בתשובה (בלאו רכד, ובתרגום מהרי”ק, תעניות ה, הערה כז) כת"ר טעם מדוע "עצם הזמר והניגונים כלם אסורים", מפני ש"כל דבר שמרחיב את הנפש ומרגש אותה – אסור... וטעם דבר זה פשוט מאד, לפי שכח התאותני הזה ראוי לעצרו ולהרתיעו ולהחזיק ברסנו, ולא לפתחו ולעורר את הנרדם שבו." שאלתי – אם עיקר הבעיתיות בזמר וניגון הוא בהתעוררות כח התאוה, מדוע כשבית המקדש קיים מותר לשמוע זמר וניגון?
ובא לציון
למה נותנים לאבל תוך שנה לומר ובא לציון מה המיוחד בזה
ברכת כהנים
כבוד הרב קראתי באיזשהו מאמר שישנן קהילות (של תימנים) שהכהנים אינן מכסים את פניהם וידיהם בזמן הברכה. המדובר כמובן בימינו. אבקש את התיחסותך לנושא. בכל הכבוד
האם נוהגים לומר שירת הים מול היכל פתוח ולשלש את הפסוק „תיפול עליהם” בזמן מלחמה?
שלום עליכם כבוד מו"ר שליט"א,
שמעתי מאבי מורי הי"ו שבזמן מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים
הם נהגו לומר את הפסוק תיפול עליהם וגו' שבשירת הים שלש פעמים.
בנוסף, הבנתי שיש מקומות שנהגו לפתוח את ההיכל בעת אמירת שירת הים ולעמוד.
א. האם שייך לנהוג במנהג זה, גם בימי מלחמה קשים אלו?
ב. מהו המנהג השלם יותר, בעמידה או בישיבה? לפתוח את ההיכל או לא?
בצפיה לישועת ה'!
האומר קדיש מתהלך
מאז ומתמיד שמתי לב שנהוג אצלינו שש"צ האומר קדיש מתהלך תוך כדי אמירתו לתיבה בלי הקפדה על עמידה במקום (אמנם יש כאלה שרק נעים בעת עניית איש"ר של הציבור). האם היו כאלה שהקפידו בתימן שלא לעבור מול אומר הקדיש (כמו אצל המתפלל)? אם כן האם זה היה נפוץ ובאיזה קהילות?
בעניין תפילין בתענית ציבור
לק"י יורנו רבינו 1- מנהגנו כידוע להניח תפילין גם במנחה בתענית ציבור וחולצים עקבית בכימי השמים על הארץ. האם מותר שהתפילין ישארו עליו עד אז? (להרמב"ם וגם לשיטת השו"ע) כיוון שלכאורה לילה לאו זצן תפילין. 2- אם התשובה לשאלה למעה היא שאסור. כיצד יתורץ מנהג תימן שחולצים בכימי השמיים... 3- האם מותר לאדם להניח תפילין בימות החול הרגילים במנחה. כוונתי האם אין חשש בכך ליהורא על הציבור. 4– באם נכון שמהרי"ץ קרא להניח תפילין אף במנחה? בברכת וה' ידריכנו על דרך האמת
פניה לירושלים בקדיש
שלום לרב האם ש"ץ שחוזר למקומו לאחר חזרת הש"ץ בובא לציון וכן בקדיש תתקבל וכן בקדיש דעתיד חייב לפנות כלפי ירושלים או שרק בתפילת שמונה עשרה צריך לפנות לירושלים?
תודה רבה.
הטרחת הציבור עבור קדושה למאחר (ים)
שלום עליכם בשנים האחרונות אני עד למנהג לפיו מאחר לתפילת מנחה למשל, מחכה לקדיש תתקבל ואז, פוצח בתפילת עמידה בקול רם ואף מתחיל קדושה. מה מקור מנהג זה? האין בכך טורח ציבור, הפסק תפלת הציבור ועידוד האיחור לתפילה?!
בתודה