חגיגות הפורים בעת הזאת
לק"י
פנה חברי אליהו לחבריו ברבים בשאלה: "האם מותר להמשיך לחיות כרגיל בזמן שאחים ואחיות שלנו נמצאים בשבי הנאצים העזתים? בזמן שאחרים נלחמים ומסכנים את חייהם בעזה ובגבול לבנון? בזמן שעשרות אלפים גולים בארצם?
האם מותר לעשות משתאות חגיגיים בפורים כשרבים כל כך לא יכולים?
איפה עובר הגבול בין חוסר אכפתיות הנובעת מאפס אמפתיה ובין אדישות סתמית?"
האם הרב יוכל לתת דעתו על שאלה זאת, ואולי במסגרת ההלכה היומית?
תודה ובברכה, תלמידך גיא.
עלינו לדעת, שאם נפטר מישהו בערב פסח, וקרובו ישב עליו שעה, ונכנס החג, ובטל לו את האבל, אדם זה חוגג את ליל הסדר כדת וכהלכה.
כמובן בלי שכרות ובלי להשתולל.
וכך בפורים. בפורים יש דין אבלות, ובכל זאת האבל חייב לשלוח מנות ויכול לקבל מנות, וחייב במשתה פורים, אבל באופן סולידי, לא בשכרות ולא בהשתוללות.
ולכן, כל שמקיים כך את המצוות, יכול לקיימן באופן זה, למרות שיש מלחמה, ויתפלל לה' שיושיענו מכף אויבינו, וישמיד את צוררינו, ושיעטר את כל כוחות הביטחון שלנו בעטרת ניצחון.