תפילה
שלום לרב מי שלא הספיק לקרוא בתורה בשחרית מתי יקרא?
בתודה מראש
קריאת זכור בציבור ומצוות זכירת מעשי עמלק אינן בהכרח אותה חובה. יש לברר מה מוטל על היחיד, מה תיקנו לציבור ומדוע אין לזהות את הזכירה עם מועד קריאה אחד בשנה. מתוך ההבחנה הזאת מתבררים גם הדיון בחיוב נשים והדעות על מעמד ארבע הפרשיות.
🎧 האזינו להבחנה בין מצוות היחיד לתקנת הציבור, ולמשמעותה בדיון על קריאת זכור וחיוב נשים.
השיעור נפתח בשנה שבה ארבעה עשר באדר חל ביום שישי וחמישה עשר בשבת. המוקפים הקדימו את קריאת המגילה ליום שישי, אך עניינו של פורים נזכר בקריאת התורה ובהפטרה בשבת. פרשת פרה סמוכה לפרשת החודש, ולכן יש גם שבת הפסקה לפי סדר הקריאות של אותה שנה.
מתוך שאלת המועדים אנו עוברים לשאלה עקרונית: האם הקריאה הציבורית של זכור היא עצמה מצוות הזכירה מן התורה, או שיש להבחין בין שתי חובות?
בספר המצוות הרמב״ם מתאר את זכירת מעשי עמלק ואת אמירתם בכל זמן וזמן. הדרשה מבחינה בין זכירה בפה לבין אי־השכחה שבלב. אין בתיאור זה תלות בהוצאת ספר תורה, במניין או בשבת המסוימת שלפני פורים.
הזכירה נוגעת ליחיד גם במהלך השנה, בדיבור, בלימוד או בדיון המעורר את זיכרון המעשים. במקור ניתנת גם דוגמה להתעוררות הזיכרון בעקבות מאורע של רשע ואכזריות. אין לצמצם את המצווה למועד הקריאה השנתי, ואין לזהות זכירה בפה עם מחשבה שבלב בלבד.
בהלכות מלכים, פרק חמישי הלכה חמישית, מובחנים עניין מחיית עמלק במלחמה המקראית ומצוות הזכירה. הדוגמה של שמואל ושאול מובאת כדי להראות שזכירה בפה יכולה להקדים את המעמד המקראי, ולא מתקיימת דווקא בשבת או במסגרת קריאת התורה.
הדיון במצווה המקראית המסורה למלך אינו זהה לחובת הזכירה של היחיד. כאן עיקר הבירור הוא חובת הדיבור והזיכרון והיחס שלה לתקנת הקריאה הציבורית.
בהלכות תפילה הרמב״ם מביא את ארבע הפרשיות במסגרת סדרי הקריאה והמפטיר. לפי הביאור שאנו מציעים, קריאת התורה עצמה היא תקנה שמדברי חכמים, ואין אצלו קביעה שקריאת זכור בציבור שונה מבחינה זו.
הציבור מקיים את תקנת הקריאה, ואילו מצוות הזכירה של היחיד אינה מותנית במניין. לכן מי שלא שמע את הקריאה הציבורית אינו צריך להסיק שמצוות הזכירה מן התורה יכולה להתקיים רק באותה קריאה.
בהערת מורי נידונה האפשרות ללמוד מן הקריאה השנתית מהי זכירה תמידית, ואף נשקל היחס בין קריאת זכור לבין מחזור הקריאה השנתי או המחזור שנהגו לסיימו בשלוש שנים.
אני אינני קושר כך בין הדברים. לפי ההבחנה שהצעתי, תמיד נוגע לזכירת היחיד בהזדמנויות במהלך השנה, ולא לשיעור שנקבע מתוך מחזור קריאת התורה. אין זו חובה יומית במתכונת של מעשה קבוע כגון הנחת תפילין, אך גם אין לצמצמה לפעם בשנה מכוח סדר הקריאות.
יש פוסקים הרואים בקריאת זכור חובה מן התורה, ויש הרואים כך גם את פרשת פרה. מובא בעניין זה בירור נרחב ביביע אומר, חלק שמיני אורח חיים סימן נד, לצד הדיון בפסיקת השולחן ערוך.
ביחס לפרשת פרה נזכרים ניסיונות לקשור את הקריאה לזכירת חטא העגל ולמדרש על הפרה המקנחת את מעשה העגל. לפי דרכנו אין בדרשות האלה יסוד מספיק לקבוע מצוות קריאה מן התורה בשיטת הרמב״ם. הוא לא מנה את זכירת חטא העגל כמצווה כזאת. הדברים נאמרים כהכרעה בדרך זו, תוך הכרה בקיומן של הדעות האחרות.
בדיון על נשים מובאות דעות הקושרות את חובת הזכירה לשאלת חלקן במלחמת המצווה. אני נוטה לדעה הפוטרת אותן מחובת הזכירה על יסוד ההבחנה בין עיקר המלחמה לבין סיוע לה, כפי שמובא גם בדיון בספר החינוך.
אולם גם למי שסבור שנשים בכלל מצוות הזכירה, אין מכאן ראיה לחיוב בקריאת התורה הציבורית. מניין הקריאה וחובת הזכירה של היחיד הם שני מישורים שונים. בהמשך נזכר גם מנהג תימן שלא ייחד לקריאה זו מעמד מיוחד של חיוב מן התורה בתקופות הקדומות המתוארות בשיעור.
מסקנת הדברים
לפי הביאור בשיטת הרמב״ם, יש להבחין בין מצוות הזכירה בפה המוטלת על היחיד לבין תקנת קריאת זכור בציבור. הזכירה אינה מוגבלת למועד אחד או לספר תורה, והדיון בחיוב נשים אינו מוכרע מעצם קיום הקריאה הציבורית. הדעות החולקות נשמרות כדעות אחרות, ואינן מוצגות כשיטת הרמב״ם המועדפת כאן.
האם קריאת זכור בציבור היא חובה מן התורה לפי הביאור בשיעור?
לפי הביאור המועדף כאן בשיטת הרמב״ם, קריאת התורה היא תקנת ציבור שמדברי חכמים, ואילו מצוות זכירת מעשי עמלק בפה היא חובת היחיד מן התורה. קיימות דעות אחרות הרואות בקריאה הציבורית חובה מן התורה.
האם מצוות הזכירה תלויה דווקא בספר תורה ובמניין?
לא לפי דרך זו. הרמב״ם מתאר זכירה ואמירה בכל זמן וזמן, בלי להתנות אותן בקריאה הציבורית. יש להבחין בין זכירה בפה לבין מחשבה בלב בלבד.
האם המילה תמיד פירושה קריאה אחת בשנה?
לפי ההבחנה המוצעת, אין לקבוע את שיעור זכירת היחיד מתוך מחזור הקריאה השנתי. הזכירה נוגעת להזדמנויות במהלך השנה, ואינה מוגבלת לקריאת זכור השנתית או למעשה יומי קבוע במתכונת של הנחת תפילין.
האם מחלוקת על חיוב נשים בזכירה מכריעה את שאלת הקריאה בציבור?
לא. בשיעור מוצגת דעה הפוטרת נשים מחובת הזכירה ונזכרות גם דעות אחרות. גם לסוברים שנשים חייבות בזכירה כיחידות, אין מכאן ראיה לחיוב בקריאת התורה הציבורית, שהיא מישור נפרד.
האם פרשת פרה היא קריאה מן התורה לפי אותה דרך בשיטת הרמב״ם?
לא לפי הדרך המבוארת כאן. הדעות המחייבות נזכרות, אך הדרשות הקושרות את הפרה לזכירת חטא העגל אינן מתקבלות כאן כיסוד מספיק לקביעת מצוות קריאה מן התורה בשיטת הרמב״ם.
האם הדיון בזכירת היחיד זהה לדין המלחמה המקראית המסור למלך?
לא. השיעור מבחין בין המישור המקראי של המלך לבין מצוות הזכירה בפה של היחיד. עיקר הבירור הוא כיצד הזכירה נבדלת מתקנת קריאת התורה בציבור.
שלום לרב מי שלא הספיק לקרוא בתורה בשחרית מתי יקרא?
בתודה מראש
ילמדנו רבינו, בדורנו, החותם בשומר עמו ישראל לעד האם יש לענות אחריו אמן?
2. האם עלי להפסיק מקריאתי כאשר אני ממשיך בהרגלי את הנוסח המדויק .
כבוד הרב, האם יש איזה לוח שנה שמפרסם את זמני היום לפי דעת רבינו הרמב"ם?
ואם לא, איך כבוד הרב יודע מתי סוף זמן ק"ש או מתי נץ החמה?
מה הדין לגבי חלב/אבקת חלב עכו"ם?
ב. אני מתפלל במניין אשכנזי בו יש לא מעט אמירת קדיש יתום, דרבנן וכו' לאחר ובא לציון. לרוב, החזן מסיים את הקטע שבו הציבור נמצא לפני שסיימתי וע"כ אני נאלץ להפסיק את התפילה לא מעט פעמים לשם עניית אמן. האם אני מחוייב כל פעם שנאמר קדיש להפסיק, לענות ולחזור שוב לתפילתי? יש לציין שזה טורד מאוד ומפריע לריכוז בתפילה
א. אם מכניס ראשו מבעד לחלון - האם יצטרף למניין?
ב. האם עזרת נשים נחשבת לרשות אחרת ע"מ להצטרף למניין?
כיצד מסתדרת הסתירה לכאורה בדברי הרמב"ם במשנה תורה לעומת מה שכתב בנושא זה בתשובותיו?
האם ניתן לקרוא זאת בניגון וטעמי מקרא כקורא בנביא?
על מה מבוססת גירסת סדורי יהודי תימן הסותרת לכאורה את תשובת רבינו (שיג)?
מהן שיטות הפסיקה השונות בנושא זה? מה משמעות הקדיש שבין הקריאה בתורה לבין הקריאה בנביאים?
האם רשאים להוציא ספר תורה לקריאת אדם אחד?
עלו בשבת רק ששה גוברי לקריאת התורה בטעות - האם יצאו י"ח או שחוזרים ומעלים לתורה שבעה גוברי?
אחדש"ו ובקשת השלום והבריאות לרב מאת השם.
מעשה שהיה בבית כנסת הנוהג לפי שיטת רבנו ומהריץ,
ביום חמישי הגיע כהן יחיד לבית הכנסת בה' שפתי תפתח ועלה לדוכן כמנהגינו בתפילה אחת, בירך ברכת כהנים וישב במקומו (הכהן העריך שיאחר ולכן לבש תפיליו וציציתו, והשלים קרית שמע וברכותיה בדרכו לבית הכנסת).
לאחר הוידוי ניגש אליו ה"מעזם" ואמר לו, "למה איחרת? כבר חילקתי את המברכים ויש אורח שקיבל ראשון, תצא ואפצה אותך בהמשך".
הכהן הסכים, לאחר מכן נשאל הרב שהיה החזן, והרב השיב שהכהן אינו צריך לצאת ורק שימחל על כבודו.
הכהן ישב והרגיש לא נעים כ"כ.
כנהר שלום,
האם מותר להתפלל לפני הנץ? אם כן ממתי? והאם תפילה לפני הנץ שווה לתפילה שלא בנץ שמלשון רבנו משמע שהיא דיעבד?
לק"י
שלום כבוד הרב,
הרב ענה באחת מתשובותיו שיש לומר את המלה "אמת" בסוף תפילת שמע רק פעם אחת.
האם המילה "אמת" צריכה להיות סמוכה לסוף קריאת שמע או שמא בתחילת הברכה שלאחר שמע?
בברכה
האם מי שמתפלל בביהכנ"ס שבו קוראים פרשה אחרת לפי מנהגם עלינו לקרוא קריאה נוספת, כדי לצאת תרגום של הפרשה לפי המסורת שלנו 1 תרגום ו 2 מידי חובת...
כי הרי איננו יוצאים ידי חובה בקריאה ששומעים באותו ביהכנ"ס?