מסתרי מגילת אסתר

1. אדם ששתה יותר מרביעית יין בסעודת פורים. האם רשאי לברך ברכת המזון? האם רשאי להתפלל מנחה?
2. משלוח מנות - האם יש לכוון לשייך לכל אחד מבני הבית אחד ממשלוחי המנות, כדי שייצא ידי חובה?
3. האם יוצאים ידי חובה במשלוח יין?
4. האם יוצאים ידי חובה במאכלים חיים דוגמת פירות או ירקות?
5. כתב רבינו בפרק ב הלכה ו שלא יוצאים ידי חובה במגילה שאינה כתובה כולה. ואילו בהלכה י כתב רבינו שאם השמיט בה הסופר פסוקים וקרא הקורא בעל פה יצא ידי חובה. כיצד מסתדר?
6. מדוע קבעו חכמים מעין פילוג של העם בחג פורים באופן שחלק חוגגים בי״ד וחלק בט״ו?

שלום עליכם הרב רצון יצ''ו,

אדם שאינו אוהב ולא נהנה מאכילת בקר כלל.
אוהב פרגיות צלויות או כבד צלוי בלבד מכלל סוגי הבשר השונים.

האם ביו''ט ובפורים חייב לאכול בקר? או שיכול לצאת בפרגיות ויין כמצוות שמחה.

האם ייחשב שקיים מצוה באופן פחות אופטימלי?
רבינו בחגיגה ב מראה שלא אבל זה רק בזמן בית מקדש.

האם פה ניתן להקל וכו'

תודה רבה

שלום.
משלוח מנות בפורים,
חייב לשלוח זמן מספיק כדי שהמקבל יוכל לאכול ביום הפורים ?
או יצא ידי חובה במשלוח גם אם המקבל לא יוכל לאכול אותה ביום הפורים.
כגון: שלח בשר, מאכל לא מבושל והמקבל לא יספיק להכינו עד לסוף היום.
או שלח מנה זמן קצר מאוד לפני סוף היום.
אשמח לקבל הפניות לפוסקים.

לכבוד מו"ר שליט"א

בפ"ב מהל' מגלה וחנוכה ה"ו (אות ט) כתב מארי: "ורבותינו פירשו לנו, דכשחסר קטע שלם הרי אינה כתובה כולה ופסולה אפלו היה מיעוט דמיעוט בין בתחלה בין באמצע בין בסוף. וההיא דהלכה י׳ שהטשטוש או ההשמטות הן תיבות בודדות או פסוקים בודדים פזורים על פני כולה."
למה כוונת מארי ב"קטע שלם"? מה נחשב קטע שלם שפוסל את המגלה?

ילמדנו רבנו והשי"ת יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים

בעניין דברי רבינו בהלכות מגלה פ"א הל' י'
..." וּכְרַךְ וְכָל הַסָּמוּךְ לוֹ וְכָל הַנִּרְאֶה עִמּוֹ, אִם אֵין בֵּינֵיהֶם יָתֵר עַל אַלְפַּיִם אַמָּה - הֲרֵי זֶה כִּכְרַךְ, וְקוֹרְאִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר."
לפי הבנתי ואם הבנתי נכון, מארי וגם מארי חיים כסאר פירשו את דברי הרמב"ם שמדובר בישוב ש"נראה עמו" בתוך האלפים אמה ולא כפי שאחרים פרשו או "נראה עמו" או "אלפים אמה". 
וכפי שהגדיר יפה הרב חננאל סרי בספרו עמ' 127 הל' צז.