האם אדם הראשון חזר בתשובה אחרי החטא, והאם יש לו חלק בעולם הבא?
Shalom, Did Adam HaRishon do teshuvah? Does he have a portion in olam habah? Thank you,
עניין שעלה השבת בבית הכנסת.
כהן שהתחתן בנישואים אזרחים בקפריסין (לא כדת משה וישראל) חי איתה והביא ממנה ילדים.
היום הוא כבר לא חי איתה (חזר בתשובה) האם הוא יכול לעלות לדוכן לברכת כהנים,
כן.
Shalom, Did Adam HaRishon do teshuvah? Does he have a portion in olam habah? Thank you,
ברצוני לדעת מהו מקורה של הקביעה המפורסמת כי הרמב"ם פסק במפורש וחד משמעית כי אסור לעלות לקברים? אומנם קיימת ההלכה שקבע האומרת ש"לא יפנה אדם לבקר את הקברות", אולם נושאי כליו טוענים שביקור משמעו חפירת הקבר והוצאת העצמות כדרך האמורי, וזה ודאי שאסור, אבל בימינו לביקור משמעות אחרת - לפקוד מבחוץ, וזה מותר (הרדב"ז: "אבל לפקוד הקברות מבחוץ אין חשש בזה"). מדוע אם כן מציגים את הרמב"ם כאילו לחם בנחרצות נגד עלייה לבתי קברות? כיצד מפרש כבוד הרב את הלכה זו של הרמב"ם?
לכבוד הרב,
הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ז' הלכה ה כותב: "כל הנביאים, כולן ציוו על התשובה ואין ישראל נגאלין, אלא בתשובה. וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן, ומיד הן נגאלין, שנאמר "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה, הברכה והקללה, אשר נתתי, לפניך והשבות, אל לבבך. .. ושבת עד ה' אלוהיך. .. ושב ה' אלוהיך את שבותך. . ." (דברים ל, א - ג)." וכן עניין זה מוזכר בעוד מקומות בדברי חז"ל, שיש קשר בין הגאולה לתשובה. ואני שואל - הרי ידוע שתשובה היא מושג מאד כללי הכולל אינסוף דרגות, ולא ברור לאיזה רמת תשובה מתכוונים.
החיים והשלום למרי רצון ב"ר יוסף יצ"ו, שואל אני על רשיון לבן ישיבה, האם יעשה או לא, שלכאורה כיום רובם ככולם צריכים את זה, ויוצא להם להשתמש בזה וגם רבנים. אשר על כן שאלתי האם יעשה או לא, ואף על פי שיבזבז מזמנו מלימוד התורה שבו הוא משקיע את כל יומו. ומה דין מי שעכשיו יש מי שיממן לו ולעתיד לא ידוע?
תודה וכט"ס
Shalom HaRav, How does the Rav explain the following aftermath of elisha ben avuyah in Talmud Chagigah
כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּאַחֵר, אָמְרִי: לָא מֵידָן לִידַיְּינֵיהּ, וְלָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי לֵיתֵי. לָא מֵידָן לִידַיְּינֵיהּ — מִשּׁוּם דַּעֲסַק בְּאוֹרָיְיתָא, וְלָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי לֵיתֵי — מִשּׁוּם דַּחֲטָא. אֲמַר רַבִּי מֵאִיר: מוּטָב דְּלִידַיְּינֵיהּ וְלֵיתֵי לְעָלְמָא דְּאָתֵי. מָתַי אָמוּת, וְאַעֲלֶה עָשָׁן מִקִּבְרוֹ. כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר סְלֵיק קוּטְרָא מִקִּבְרֵיהּ דְּאַחֵר.
לרב שלום וברכה
1. רבינו פוסק בהלכות תשובה ששינוי שם מקום ומעשה הן מדרכי השב. כשחזרתי לפני כמה שנים בתשובה הוספתי שם בלי להתייעץ ולא קוראים לי בשם זה למעט בת"ז וב"מי שבירך". האם הדבר מועיל ולכך כיוון רבינו?. רבינו פוסק נראה לי ב"שמונה פרקים" שלחולי נפש מועיל לטייל בגינות ופרדסים יפים ובניינים יפים.
2. האם מותר גם להנות מבניין של ע"ז? .3. הורי לא מקפידים על חליטה בכל מאכלי בשר. מה לעשות?.4. מה המנהגים לט"ו בשבט לפי רבינו? כל טוב
אנחנו אומרים בתפלת ראש השנה "כי אתה סלחן לישראל" מדוע זה לא דומה לאומר שה' וותרן?
האם/איך יכול אדם שהוציא זרע להתחרט ולכפר על המעשה?
מסוף הקדמה לפרק 'חלק' משמע רק כאשר יפקפק באחד מן היסודות חובה לשנאו,
אך אם אינו מפקפק ביסודות חובה לאהבו אפילו עשה מה שיכול להיות מן העבירות...
ואילו במשנה תורה נפסק :
אָמְרוּ חֲכָמִים, כְּגוֹן שֶׁרָאָהוּ לְבַדּוֹ שֶׁעָבַר עֲבֵרָה, וְהִתְרָה בּוֹ וְלֹא חָזַר--הֲרֵי זֶה מִצְוָה לְשָׂנְאוֹ,
עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיַחְזֹר מֵרִשְׁעוֹ (הִלְכּוֹת רוֹצֵחַ וּשְׁמִירַת נֶפֶשׁ פֵּרֶק יג)
כיצד ישוב הדברים בין המקורות ?