מהר סיני להר המוריה
מסע בעקבות השראת השכינה מהר סיני אשר באה לידי ביטוי לדורות ע"י הארון ששכן במשכן שילה עד שנקבע בהר המוריה והתגלתה קדושת ירושלים כבית עולמים.
שלום וברכה לרב.
רציתי לשאול מתי ניתן להסתפר לכבוד החג, ביום עצמו, או שאפשר כמה שעות לפני כניסת החג, היינו ביום הזכרון.
ישר כוח לרב, זוכים ונהנים לשמוע את הרב .
בשורות טובות
א יהודי תימן לא נהגו באיסור תספורת בימי הספירה.
ב לגבי בני עדות אחרות, כל אחד ינהג לפי מורו ורבו.
מסע בעקבות השראת השכינה מהר סיני אשר באה לידי ביטוי לדורות ע"י הארון ששכן במשכן שילה עד שנקבע בהר המוריה והתגלתה קדושת ירושלים כבית עולמים.
לא מזמן, בשיעור אחר, הוסבר לנו שההלל הינו המנון אמוני ולכן יחיד לא רשאי לקרוא אותו בראש חודש. האם מפאת היותו המנון אמוני עלינו לשיר אותו ביום העצמאות מאחר שאין ספק שהצלחת צה"ל בכל מלחמות ישראל מאז קום המדינה הייתה תמיד כרוכה בנסים רבים?
השיעור הוא חלק מסדרת שיעורי השקפה בין הכוזרי לרמב"ם.
הרמב"ם מתייחס למושג קדושה במובנו ההלכתי ופחות כמושג רוחני.
לעומתו ריה"ל מתייחס לקדושתה העצמית של הארץ כמושג רוחני ובלשונו הפיוטית מתייחס אל הארץ כאישיות.
בשיעור נלמד חלקים מפיוטו המפורסם של ריה"ל "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך"
לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
1. כת"ר בהלכות חנוכה (ג ו) "ולא תקנו הלל בפורים, שקריאת המגילה היא ההלל". וכתב שם מורנו הרב יוסף קאפח שפרוש (מגלה יד א) "קריאתה זו הלילא" הוא שחז"ל לא תקנו בפורים קריאת הלל, מפני שלהוספת קריאת הלל נצרכת סמכות נבואית. אך לכאורה אפשר לומר שכונת רבנו שלא תקנו הלל בפורים מפני שכבר קריאת המגילה היא ההלל, ואין צורך לומר הלל, ועוד שבקריאת מגלה יש פרסומי נסא, משא"כ בהלל. ואת הגמרא בשבת (קיח
שלום הרב.
קראתי בתשובות הרב שיהודי תימן (הנוהגים כמו מארי) לא נהגו לקרוא הלל ביום העצמאות כי רק נביאים או סנהדרין יכולים לקבוע הלל.
שאלתי היא מה לעניין חנוכה? שהוא נקבע לאחר תקופת הנביאים והסנהדרין אך אנו אומרים בו הלל?
שלום לכבוד הרב
1. קראתי בילקוט יוסף שכתוב לפי מיטב זכרוני שאם בישיבה אפשר לקיים מניין ספרדי אז כדאי לעשות זאת ובמיוחד בימים נוראים ואם לא אז בימים נוראים יש לשחרר את התלמיד להתפלל בבית כנסת ספרדי. האם אין פה "לא תתגודדו"? האם הרב גם סובר כך?
האם יש מקום להשתתף בחגיגות יום העצמאות שתיקנו ראשי המדינה החילוניים?
האם ליום העצמאות יש בהכרח משמעות דתית?
האם יש מקום ליישב את המחלוקות בין הציבור הדתי לאומי והציבור החרדי?
השיעור הועבר בחוג בית
מאחר ואיננו יכולים לקרוא את ההלל ביום העצמאות בברכה או ללא ברכה, כי אין לנו סמכות הלכתית שיכולה לתקן את קריאתו,
כיצד עלינו להודות לה' בתפילתנו ביום העצמאות על הזכות לגור בארץ הקודש שמתאפשר לנו, למרות כל החסרונות היהדותיים שלה, בגלל קיום מדינת ישראל?
עליי לציין כי מבחינתי היה ראוי יותר לקרוא ליום זה יום שיבת ציון מאשר יום העצמאות, כי לדעתי, עובדי ה' אינם עצמאיים אלא עושים את רצון ה' במהלך כל חייהם.
היש מקום, מבחינת ההלכה, לייחד יום לציון שחרור ירושלים מעול זרים?
מהי הסיבה שימי החנוכה ופורים ואף יציאת מצרים נשמרים לדורות למרות שחלפו אלפי שנים וללא קשר לריבונות יהודית?
מהי היחודיות של העיר ירושלים עיר הקודש בתהליך של העצמת האמונה ביהדות ושלמות מוסרית לאנושות כולה?
לכבוד הרב שלום רב,
רציתי לדעת אם קים איסור לעמוד בצפירה משום "חוקות הגויים" והאם עלינו לעמוד גם כאשר אנו באמצע לימוד תורה אהד