מתי מברכים שהחיינו על הסוכה: בשעת הבנייה או בשעת הישיבה בה?
שלום לכבוד הרב
האם דעת הרב שמברכים ברכת "שהחיינו" על הסוכה, בשעת בניית הסוכה או בשעה שיושבים בה?
תודה רבה
בשעה שיושבים.
תכנים לקריאה נוספת
ברכה על משקה מפירות קפואים
שלום הרב.
כיום ישנו מנהג רווח להקפיא פירות, לטחון אותם היטב ולהכין מהם משקה.
לדעת מארי גם משקה העשוי מפירות טחונים היטב ברכתו כברכת הפרי בניגוד לדעת האור לציון.
שאלתי היא: כיום פירות אלו עוברים תהליך של הקפאה לפני הטחינה, הם אינם נאכלים קפואים וברגע שהם מפשירים הם גם לא ראויים לאכילה.
האם הקפאת הפירות מורידה אותם לברכת שהכל?
אם כן גם לדעת מארי תהיה ברכת שהכל על משקאות אלו.
ומטעמת אינה צריכה ברכה לא לפניה ולא לאחריה עד רביעית
כבוד הרב
בספר אהבה הלכות ברכות פרק א' הלכה ב' כתוב : " ומטעמת אינה צריכה ברכה לא לפניה ולא לאחריה עד רביעית "
אם יכול הרב טיפה להאיר לי אור על הסוגיא -
1 . האם מטעמת זה גם באוכלים וגם במשקים ?
2 . אם זה גם באוכלים , האם יש לומר שעד שהאדם אינו אוכל עד רביעית אינו צריך ברכה אחרונה או שאינו מברך ברכה אחרונה עד כזית ?
3 . אם זה אינו באוכלים , מה הדין לגבי חיוב ברכות בתחילה ובסוף לגבי אכילת מאכל לצורך טעימה וללא כוונת הנאה ?
קבע סעודתו על פתיתי פת שנתבשלו בקדירה, האם יתחייב נט"י ברכת המוציא וברהמ"ז?
באלו תנאים נחשבת פעולה זו כמעשה קדירה למרות שמדובר בפת ולא יהיה משמעות לקביעת סעודה?
היש לדמות דין פתיתים אלו לבצק שנתבשל בקדרה שברכתו במ"מ אלא אם כן קבע סעודתו עליו?
לכבוד הרב בעניין ברכות
שאלה ראשונה ראיתי שכתב מארי קאפח:
"מי שנתארח אצל חברו והגישו לפניו תפוז, ובאמצע אכילתו את התפוז הגישו לפניו אשכולית, אינו צריך לחזור ולברך על האשכולית, כיון שמין הברכה עדין בידו. ואם הביאו את האשכולית אחרי שגמר את התפוז, צריך לחזור ולברך על האשכולית, כי לא היה בדעתו לפטור את האשכולית בברכתו על התפוז.
אבל אם הביאו אחר כך עוד תפוז, אף שהביאוהו אחרי שגמר את התפוז הראשון, אינו צריך לחזור ולברך עליו. כיון שהוא ממין הברכה, נפטר בברכה על התפוז הראשון.
האם מפגש בין קרובי משפחה לאחר 30 יום מחייבת ברכת שהחיינו או שהינה מוגבלת לחברים בלבד?
האם הברכה היא במפגש בין נשים או דווקא חברים גברים שפגשו זה את זה לאחר חודש ימים?
האם במפגש כזה מתחייבים בברכה זו גם עם חברים על בסיס עסקי וכד'?
אם במשך החודש התבטא הקשר בטלפונים, מכתבים וכיו"ב האם גם אז יתחייב בברכת שהחיינו בעת המפגש ביניהם?
ברכות
לק"י שלום לכבוד הרב!
א) מהו השיעור לקביעת ברכה אחרונה?
ב) אם יש לי ספק אם אכלתי את הכמות הנדרשת (מבחינת משקל) בכדי לברך ברכה אחרונה מה על לעשות - לברך ברכה אחרונה או לא?
ג) מה כוונת המושג "קביעת סעודה"- באכילת מזונות? ומהי הכמות לקביעת סעודה?
ד) כאשר אוכלים שני מינים שונים אחד שברכתו האחרונה היא בורא נפשות ואחד שברכתו האחרונה על המחיה - כיצד יש לברך ברכה אחרונה?
תודה מראש לרב !
מהם דיני כיסוי הראש וניקיון הידיים בברכות השחר בבית לפי הרב צפניה ערוסי?
רבינו פסק שאסור להתפלל בגילוי ראש, ודייקו שבדווקא, והילוך ד"א וברכות מותר. אך העיר מארי שם שכיוון שהתקבל גילוי ראש כפריקת עול - אסור לברך שום ברכה בגילוי ראש.
כותב רבינו שבשעה שייקץ משנתו יברך אלהי נשמה, וזה לפני חבישת הכיפה... האם לברך עוטר ישראל ולחבוש כיפה ולאחר מכן לברך אלהי נשמה?
דבר נוסף, אם יודע אדם שידיו עסקניות הן, ונוגעות במקומות מכוסים תוך כדיי השינה, האם יש בעיה של נקיות וצריך ליטול ידיים לפני כל הברכות?
הפרשת חלה בקמח שנילוש במי פירות
א. האם לפי דעת הרמב"ם והשו"ע עיסה הנילושה במי פירות או ביצים חייבת בחלה בברכה. כי כתוב במשנה במסכת חלה פ"ב מ"ב עיסה הנילושה במי פירות חייבת בחלה. אולם ברמב"ם בהלכות ביכורים פ"ו הי"ב הזכיר דווקא עיסה הנילושה יין, שמן, חלב דבש דהיינו משבעת המשקין חייבת בחלה, בשו"ע לא מצאתי התייחסות לנושא המשקין ומי פירות?
ב. האם נכון לטעון הואיל והקמח היום עובר לתיתה במים לכו"ע יהיה חייב בחלה בברכה גם אם נילוש במי פירות?
קביעת סעודה
ראיתי שמארי כתב, שגם אדם שלא התכוון לקבוע סעודה אלא רק להשקיט רעבונו,אם אכל יותר משיעור סעודה נחשב לו כאילו קבע סעודה,וצריך לברך המוציא וברכת המזון,אולם מארי לא כתב במפורש מה השיעור.
מהו השיעור המקסימלי הזה?
האם ילד קטן יכול לומר או לשיר את הנרות הללו בזמן ההדלקה?
ברכות
לכבוד הרב מה ברכתו של הלחוח? ראשונה ואחרונה. היש קביעות סעודה עליו? בברכה