תבשיל ומעשה קדירה
לק"י לכבוד הרב ערוסי רצון שליט"א
1. מהו מעשה קדרה ומהו תבשיל לפי רבינו?
2. האם לפי מארי קיים המונח ברכה שלא לצורך או שהוא מתיר?
תודה רבה ויום טוב
שלום הרב.
אדם ששכח לנטול ידיים ובירך המוציא, ונזכר לפני שאכל שלא נטל-
האם עדיף לא לאכול וללכת לנטול ידיים, או ש"לט ידיו במפה" (וראיתי שזה לכתחילה לדעת מארי) כדי להינצל מברכה לבטלה?
אכן יטול או ילוט ידיו בלי ברכה, ויאכל את הפת שכבר בירך עליה.
לק"י לכבוד הרב ערוסי רצון שליט"א
1. מהו מעשה קדרה ומהו תבשיל לפי רבינו?
2. האם לפי מארי קיים המונח ברכה שלא לצורך או שהוא מתיר?
תודה רבה ויום טוב
בידוע למורי שכל המצוות עובר לעשיתן
א. מה השתנה בברכת על נטילת ידיים שרוב עם ישראל נוהג ליטול ואחר כך לברך בניגוד לדעת הרמב"ם ומרן שכל המצוות עובר לעשיתן ולכן למה פה שינו? ובעצם על מה הסתמכו?
ב. מה היה מנהג תימן?
ג. ואך היום צריך לנהוג?
שלום עליכם מארי ,
יואיל רבינו לבאר לנו פעם אחת ולתמיד , ובאופן מעשי ככל הניתן - מהו שיעור כזית , ומבי דרך מדידתו . (נפח , משקל וכו...) .
[אם אפשר בבקשה השוואה של גודל כזית לאיזשהו פריט בן ימינו , כדי שנוכל להשוות זאת בעינינו] .
נ.ב
אני חושב שהציבור מאד ישמח אם יהיה "כולל יום השישי" בנושא של מידות ושיעורים ע"פ מנהג אבותינו נע"ג .
תזכו להגדיל תורה ולהאדירה .
שלום לכבוד הרב.
ברצוני לדעת מהי דעתו של הרבמב"ם במקרה ששניים אכלו לחם ואחד פיצוחים האם יכול לעלות לזימון או לא?
האם הברכה מצטמצמת רק לבית של יהודי מוכר שחרב כפי שהובא מעשה בתלמוד, שאז הכאב גדול יותר?
האם הברכה: "מציב גבול אלמנה" מתייחסת רק למצב בו משקמים הבתים החרבים ולא בנסיבות שבונים ישוב לצד החרבות?
לשם מה תקנו חכמי ישראל ברכות על בניינה של א"י בברכת המזון וב"שבע ברכות"?
שלום לכבוד הרב שליט"א.
כבודו כתב לענין נטילת ידיים לסעודה: לפי מהרי"ץ אחר הנטילה. לפי מרן - לכתחילה לפני הנטילה ממש. כפשרה בין הדין ובין המנהג יש לברך בין נטילה ראשונה לנטילה שנייה. נטילה ראשונה - קינוח הלכלוך, ואח"כ יברך ואח"כ יטול נטילת טהרה.
א. לא מובן לי כיצד הספרדים שהולכים לפי מרן מברכים אחר הנטילה, ולא מברכים לפני? שהרי רוב הספרדים קיבלו עליהם את דעת מרן!
השלום והברכה לכבוד הרב
1. האם חייב כוונת משמיע בברכות או די בכוונת השומע או בעניית אמן.
2. אם לא חייב - מה הדין אם מתכוון המשמיע לא להוציא את השומע
שלום כבוד הרב,
אני עדיין לא מתמצא לעומק בדיני הברכות ויש לי מספר שאלות יש לי לא מעט שאלות ואני מתנצל מראש על כך, כי נראה לי שאני עושה טעויות.
א. האם כדי לברך ברכה אחרונה יש לאכול כזית (30 ג"ר) בכדי אכילת פרס? אם לא אכלתי מעל 30 ג"ר שלא בכדי אכילת פרס - האם אין חובה לברך ברכה אחרונה?
ב. נניח כשאני אוכל סעודת מזונות (אורז/ספרטי, מנת בשר, שלט ירקות, חומוס/קטשופ) האם הברכה הראשונה על האורז פוטרת גם את הסלט והחומוס/קטשופ או שעלי לברך האדמה על הירקות ושהכל על החומוס/קטשופ בנפרד (כך נהגתי עד היום)? האם ברכת המזונות פוטרת את הבשר גם? אם עלי לברך על הבשר בנפרד - האם הבשר פוטר את השתיה?
שלום וברכה מארי
1. אנו שלושה שאכלו יחד. שניים מאיתנו אשכנזים. שניים מאיתנו אכלו לחם, והשלישי אכל לחוח. האם נזמן או לא? כי לפי אשכנז יש זימן, ולפי רמב"ם אין זימון...
2. הגעתי לארוחת בוקר בישיבתי, ומסתבר שכל אנשי השולחן שהתיישבתי בו, כבר ענו לזימון, כששניים מהאנשים סיימו לאכול וזימנו לכל השולחן. מה אעשה? לא אזמן? האנשים יענו לזימון שלי שהוא השני שלהם?
תודה על תשובותיך הרבות..
לכבוד הרב האם זה נכון שמותר לתימני לדבר בין נטילת ידיים לסעודה לבין ברכת "המוציא"?